רש"י על זכריה ד י
<< | רש"י על זכריה • פרק ד' • פסוק י' | >>
• ב • ג • ד • ו • ז • ט • י • יא • יב • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֣י מִ֣י בַז֮ לְי֣וֹם קְטַנּוֹת֒ וְשָׂמְח֗וּ וְרָא֞וּ אֶת־הָאֶ֧בֶן הַבְּדִ֛יל בְּיַ֥ד זְרֻבָּבֶ֖ל שִׁבְעָה־אֵ֑לֶּה עֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה הֵ֥מָּה מְשׁוֹטְטִ֖ים בְּכׇל־הָאָֽרֶץ׃
"כי מי בז ליום" - שיוסד הבית אשר הוקטן בעיניהם כמו שנאמר (בעזרא ג) ורבים מהכהנים אשר ראו הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ובנבואת (חגי ב) הלא כמוהו כאין בעיניהם ישמחו עתה כשיראו את האבן הבדיל התלויה בחוט המשקולת אשר ביד אדריכל ראש הבונים שמכוון בה ראש הפינה וזו תהיה ביד זרובבל
"שבעה אלה" - על אחד שבעה ביסוד הראשון שבימי כורש וכן ת"י שבעה נדבכין כאילין
"עיני ה' המה משוטטים" - ולו נראה לעשות כן והוא ראה את זרובבל זה הגון לדבר