רש"י על דברי הימים א יב יט
<< | רש"י על דברי הימים א • פרק י"ב • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ד • ט • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כח • כט • ל • לג • לד • לט • מ • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְר֣וּחַ לָֽבְשָׁ֗ה אֶת־עֲמָשַׂי֮ רֹ֣אשׁ השלושים הַשָּׁלִישִׁים֒ לְךָ֤ דָוִיד֙ וְעִמְּךָ֣ בֶן־יִשַׁ֔י שָׁל֨וֹם ׀ שָׁל֜וֹם לְךָ֗ וְשָׁלוֹם֙ לְעֹ֣זְרֶ֔ךָ כִּ֥י עֲזָֽרְךָ֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וַיְקַבְּלֵ֣ם דָּוִ֔יד וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּרָאשֵׁ֥י הַגְּדֽוּד׃
"ורוח לבשה את עמשי" - (טלטנ"ט בלע"ז) ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים י"א) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך
"ועמך בן ישי" - אנו רוצים להיות עמך ולעזרך
"שלום שלום לך ושלום לעוזרך" - ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך
"ויקבלם דוד" - לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו