לדלג לתוכן

רש"י על בראשית רבה/ד/ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

מעשה נסים יש בדבר. אדם כובר חטין בכברה עד שלא ירדו תחת הכברה כשתים ושלש אצבעות בעודם באויר הם מתערבים. כל אחד ואחד בחבירו עד שלא ינוחו בכלי שתחת הכברה ואלו מהלכין כמה מילין ולא מתערבין:

אמר ליה אותו כותי אפשר פלג אלהים מלא מים ולא חסר כלום והלא כל הבריות לוקחין מהן לתשמישן ונמצא שהוא חסר והיאך קראו הכתוב מלא מים קרא הוא פלג אלהים מלא מים. והיא מזיעת טפים עבות והם יורדות מהלך ת"ק שנה ואינם מתערבין אמר רבי יונה אל תתמה הדין ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ובמדרש שוחר טוב במזמור וידבר דוד כמו כן אמר רבי יוחנן מעשה נסים יש בדבר אדם כובר חטים בכברה עד שלא ירדה שנים ושלשה אצבעות מתערבין ואלו מהלך ת"ק שנה המים יורדים ואין טיפה נוגעת בחברתה שנאמר כי יגרע נטפי מים (איוב ל"ו) וגם במסכת ברכות ירושלמי כתוב כן כל המדרש עד כי יגרע נטפי מים ומוסיף מהו כי יגרע נטפי מים שמונען אלו מאלו כמה דתימא ונגרע מערכך (ויקרא כ"ז) והדר תני ר' יודן ברבי שמעון אומר שהוא מודדן במדה שנאמר ומים תכן במדה למדנו שטעות סופר הוא מה שכתוב בבראשית רבה סמוך לואלו מהלך כמה מינין ולא מתערבין רבי יודן בר שמעון אומר שהוא מודדן במדה שנאמר כי יגרע נטפי מים שמונען זו מזו כמה דתימא ונגרע מערכך:

רב אחא אמר כטס הזה. חולק הוא על דבריו של ראשון שאמר כעביה של ארץ כך עוביו של רקיע והוא אומר אינו אלא כטס הזה. ס"א שאינו עד כי אם מקצת ע"כ. שלכך נקרא רקיע שהוא לשון טס כדמתרגמינן וירקעו את פחי הזהב ורדידו ית טסין דדהבא:

בברכות ירושלמי כשלשים גזוזטראות מתחת שתי זרועות האדם אילך ואילך קרי גזוזטראות בלע"ז טוייש"ש וטעמא דבן עזאי דדריש בין מים למים שהיה יכול לומר בין מים ומים ומהו למים תלתין הוו:

רבנין אמרין מחצה. דכתיב ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע בין המים שתי פעמים כתוב כאן שהיו ביניים ובנתיים והוא מחצה על מחצה:

שלשים גזוזטראות. משמע עביין יתר על עובי התחתונים דאמר רבי יוחנן לעיל חציין ברקיע פליגי: