רש"י על בראשית רבה/ד/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כותי אחד שאל את רבי מאיר אמר ליה אפשר מים עליונים תלוים במאמר אמר לו הן אמר ליה הבא לי אפרכס. לשון אפרכסת בכלי חרס שלועזין קריקלין יש סביביו בדפנותיו נקבים נקבים ומלמעלה יש נקב ששופכים בו תמיד קנוקנות שבתוכו עד שהוא מלא כולו וכשהוא משים אצבעו על הנקב אינו מקלח דרך הנקבים שבסביביו וכשמסיר אצבעו מקלחין הנקבים כולם:

טס של כסף ולא עמדו מים. לפי שחזק הוא ואינו שוקע בנקב כמו בשר האצבע:

מאשן של חיות ולמעלה מן הבריכה כיפה ומחמימות הבריכה שהיא למטה מן הכיפה כיפה מזיעת הים רוח הן ולא קרן שאינן אלא זיעה מתמלאות מתוך החום:

ס"א אפרכסת שהיא נקובה משני צדדיה הביאו לו אפרכס ומלא אותה מים וסתם את הנקב התחתון ולאחר שמלאהו נתן עליה טס של כסף לסתמו ולא עמדו המים כיון שנתן אצבעו עליה מיד עמדו המים לפי שבשר האצבע משתשקע בחור ונכנס יותר מן הנ"ל אמר ליה הרי דברים קל וחומר ומה אם אתה שאתה בשר ודם אצבעך מעמדת המים אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה הוי מים העליונים תלוים במאמר:

חזר ואמר ליה אפשר מי שכתוב בו את השמים ואת הארץ אני מלא היה מדבר עם משה מבין שני ברי הארון אמר ליה הבא לי מראות גדולות הביא לו אמר ליה ראה בבואה שלך בהן עשה כן ראה אותה גדולה. לפי המראה וקורין לה מורולייא"ר בלע"ז:

ופעמים שהוא מדבר מבין שערות ראשו של אדם. כלומר נגלה עליו ומצמצם שכינתו בפניו ולישנא דקרא נקט דכתיב (איוב ל"ח) ויען ה' את איוב מן השערה מבין שערות ראשו לפי שאמר הן קדם אהלך ואיננו א"ל הקב"ה אני מצוי לך מבין שערות ראשך:

הלך ושקל עצמו משנכנס ולא חסר כלום. אע"פ ששפשף עצמו במרחץ: