רש"י על בראשית רבה/ד/ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

שהרעיש בן זומא את העולם. כדאמרינן לעיל לא היו ימים קלין עד שבן זומא בעולם נפטר מן העולם:

והלא במאמר הן. שנאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים ל"ג). ואינו משיב על התמהון:

ליטול את שלו מתחת ידיהם. כלומר שנכשל בשבילם על ידי מריבת המים:

וזו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא שחקר עליהם עד שעמד על בוריו כמה היו בין מים העליונים למים התחתונים וכן חקר בשאר מעשים:

ויעש אתמהא. כלומר אלמלא שכתוב ויעש אי אפשר לפי שאנו למדין שבמאמר נעשו דכתיב בדבר ה' שמים נעשו והקורא בספר כשיגיע לזה אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם שם הוא סוף הענין וראוי להיות שם שתי נקודות ואף ויעש אתמהא עד כי בדבר ה' שמים נעשו תחלת מלה וסוף מלה ולמה אין כתיב בשני כי טוב תחלת מלה:

יש שני שיש בו תמול. שהעומד בו זכה להזכיר יום ראשון שעבר ויכול לומר אתמול אבל אינו יכול לומר אתמול שלשום שהרי לפני ראשון לא היה יום: