בראשית רבה ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · בראשית רבה · ד · ד · >>

ד.    [ עריכה ]
כותי אחד שאל את ר"מ א"ל אפשר הביא לו אפרכס נתן עליה טס של זהב ולא עמדו מים טס של כסף ולא עמדו מים כיון שנתן אצבעו עמדו מים אמר לו אצבעך את נותן אמר לו מה אני שאני בשר ודם אצבעי מעמדת מים אצבעו של הקדוש ברוך הוא עאכ"ו הוי מים העליונים תלוים במאמר א"ל אפשר אותו שכתוב בו (ירמיה, כג): "הלא את השמים ואת הארץ אני מלא" היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון א"ל הבא לי מראות גדולות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה גדולה א"ל הבא לי מראות קטנות הביא לו מראות קטנות א"ל ראה בבואה שלך בהן ראה אותה קטנה א"ל מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה מי שאמר והיה העולם ברוך הוא עאכ"ו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון א"ר חנינא בר איסי פעמים שאין העולם ומלואו מחזיקים כבוד אלהותו פעמים שהוא מדבר עם האדם מבין שערות ראשו הה"ד (איוב לח,): "ויעל ה' את איוב מן הסערה וגו' מבין שערות ראשו" ועוד שאלו א"ל אפשר (תהלים סה,): "פלג אלהים מלא מים" מששת ימי בראשית ולא חסר כלום אתמהא א"ל הכנס ורחוץ ושקול עצמך עד שלא תכנס ומאחר שתכנס הלך כיון שיצא ושקל עצמו לא חסר כלום א"ל כל אותה הזיעה שיצאת לא ממך יצאת א"ל הן א"ל ומה אתה שאתה ב"ו לא חסר מעיינך כלום מעיינו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה הוי פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום א"ר יוחנן נטל הקב"ה כל מימי בראשית ונתנם חציים ברקיע וחציים באוקיינוס הה"ד "פלג אלהים מלא מים" פלגא: