רש"י על איוב לז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איובפרק ל"ז • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ל"ז, י"ב:

וְה֤וּא מְסִבּ֨וֹת ׀ 
  מִתְהַפֵּ֣ךְ בְּתַחְבּוּלֹתָ֣ו לְפׇעֳלָ֑ם
    כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר יְצַוֵּ֓ם ׀ 
    עַל־פְּנֵ֖י תֵבֵ֣ל אָֽרְצָה׃


"והוא" - הממונה

"מסיבות מתהפך בתחבולותיו" - של מקום

"לפעלם" - של גשמים לפועל המוטל עליהם לעשות אם טוב ואם רע מתהפך במסיבות הרבה כאותו ששנינו הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בר"ה ופסקו להם גשמים לסוף סרחו לפחות מהם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם ועל ארץ שאינה צריכה להם ועתים לטובה כיצד כו'

"כל אשר יצום" - לאותן גשמים לעשות לארץ (ד"א והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו מקיף ענני' ורוחות סביבות ההרים שיהיו שותים מכל רוחותיהם באגדת והיה עקב)