רש"י על איוב ל כד
<< | רש"י על איוב • פרק ל' • פסוק כ"ד | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אַ֣ךְ לֹֽא־בְ֭עִי יִשְׁלַח־יָ֑ד
אִם־בְּ֝פִיד֗וֹ לָהֶ֥ן שֽׁוּעַ׃
"אך לא בעי" - ובהשחת' היה רגיל השופט לשלוח יד כמו לעי השדה
"אם בפידו" - אם היה שולח פיד שהוא שבר על בריותיו
"להן שוע" - היה משעשען תנחומין במקצת וכן פירשו רבותינו אין הקב"ה מכה אומה ומושיבה צדו אלא מביא פיד לזו ומשעשע' בחברתה שלקתה כבר ומתנחמת בה הביא פיד לאשור ושעשע במצרים שנאמר התיטבי מנא אמון (נחום ג) הביא פיד למצרים ושעשע באשור שנאמר הנה אשור בלבנון (יחזקאל לא) ועוד יפתר להן שוע תפלה ותחינה מועלת בהם