לדלג לתוכן

רש"י על איוב א יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על איובפרק א' • פסוק י"ב |
א • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב א', י"ב:

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כׇל־אֲשֶׁר־לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃


"ויאמר ה' אל השטן הנה כל אשר לו בידך" - ד"א ויהי היום אותו היום שחזרו חלילה לאכול בבית אחיהם הבכור

"בני האלהים" - צבא השמים הקרובים לשכינה להיות בני ביתו ועל שם כך נקראו בניו

"להתיצב על ה'" - סביבותיו כמו (בראשית מה) לכל הנצבים עליו

"מאין תבא" - דבר הכתוב דרך ארץ שהגדול מדבר תחילה ומרשה הקטן לענות

"משוט בארץ" - כאשר מפורש למעלה ובהגדה דהשותפין הוא

"השמת" - לשון תימה הוא

"תם וישר" - שלם במעשיו

"שכת בעדו" - הגנת בעדו כמחיצה זו כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה) מחיצתו וכל בעד האמור בלשון עברי אינו אלא לשון כנגדו ובפניו כמו וכפר בעדו (ויקרא טז) קנח העון כנגדך ובפניך להיות הכפרה מגן בעדך וכן ה' מגן בעדי (תהלים ג)

"פרץ בארץ" - נתחזקו כמו וכן יפרוץ (שמות א) ומתרגמינן יתקוף זהו פשוטו ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה שהטעימם הקב"ה מעין עולם הבא שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החרישה ורועות האתונות מיד חזיז מן התלם

"על ידיהם" - כמו (במדבר ב) איש על ידו ואינו לשון מקום אלא על שם שהוא מוכן ומזומן לידו