רמב"ן על שמות כא יט
<< | רמב"ן על שמות • פרק כ"א • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כט • ל • לא • לד • לו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־יָק֞וּם וְהִתְהַלֵּ֥ךְ בַּח֛וּץ עַל־מִשְׁעַנְתּ֖וֹ וְנִקָּ֣ה הַמַּכֶּ֑ה רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא׃
"על משענתו" - על בוריו וכחו לשון רש"י ואמר ר"א כי טעמו שלא ישען על אחר כדרך החולים רק על עצמו כי אז ינקה המכה שיוציאוהו מבית הסוהר ולפי דעתי כי משענתו כפשוטו כמו ואיש משענתו בידו מרוב ימים (זכריה ח ד) משענת הקנה הרצוץ (מלכים ב יח כא) ויאמר הכתוב כי כאשר יתחזק המוכה והוא מתהלך תמיד בחוץ בשווקים וברחובות על משענתו כמשפט החלושים שנתרפאו מחולי ונקה המכה ולמד שאפילו פשע בנפשו ומת בחולשתו אחרי כן לא יומת ודבר הכתוב בהווה כי המוכים שנפלו למשכב לא יתהלכו בחוץ עד שתחיה מכתם ויצאו מידי סכנה וזה טעם והתהלך בחוץ כי אם יקום ויתהלך בביתו על משענתו לא ינקה ובמכילתא (כאן) אם יקום והתהלך שומע אני בתוך הבית ת"ל בחוץ אי בחוץ שומע אני אפילו מתנונה ת"ל אם יקום וגם זה נכון מאד שיאמר הכתוב אם יקום ממשכבו לגמרי והוא מתהלך תמיד בחוצות שלא יחזור למשכבו בבאו מן החוץ כמנהג המתנונים אע"פ שהוא חלוש ונשען על משענת ינקה המכה והכלל כי כל זה כמין משל בהווה והדין הוא שיאמדוהו לחיים (סנהדרין עח) ולכך תרגום אונקלוס על בורייה ואמר רק שבתו יתן ורפא ירפא ולא אמר שבתו ורפואתו יתן להגיד שיתן השכר אל הרופאים וירפאו אותו ולא יוכל לתבוע שיתן לו השכר והוא יעשה בו דברים אחרים רק ירפא בו על כל פנים