רמב"ן על שמות כא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק כ"א • פסוק ד' |
א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כט • ל • לא • לד • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"א, ד':

אִם־אֲדֹנָיו֙ יִתֶּן־ל֣וֹ אִשָּׁ֔ה וְיָלְדָה־ל֥וֹ בָנִ֖ים א֣וֹ בָנ֑וֹת הָאִשָּׁ֣ה וִילָדֶ֗יהָ תִּהְיֶה֙ לַֽאדֹנֶ֔יהָ וְה֖וּא יֵצֵ֥א בְגַפּֽוֹ׃


"אם אדניו יתן לו אשה" - בכנענית הכתוב מדבר או אינו אלא ישראלית ת"ל האשה וילדיה תהיה לאדניה הא בכנענית הכתוב מדבר זה לשון הברייתא השנויה במכילתא וכתב רש"י שהרי העבריה אף היא יוצאה בשש ואפילו לפני שש אם הביאה סימנים שנאמר (דברים טו יב) כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ואין זה מכוון כהוגן כי אם נאמר שהיא בישראלית לא במוכר את בתו לאמה שיוצאה בסימנים כי היאך יתננה לו אדוניו והוא אין בידו למוסרה לשום אדם אחר וכן הראיה שאמר שאף היא יוצאה בשש אינה אלא לדבריו שכתב במוכר עצמו שאינו נמכר אלא לשש והם בתלמוד דברי יחיד (קידושין יד) והלכה במוכר עצמו שנמכר לשש ויותר על שש ואם כן אין אשה יוצאה בשש אלא כשמכרה אביה אבל מה שאמרו הא בכנענית הכתוב מדבר מפני שאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה שהילדים בכנענית לאדון שולד שפחה כנענית כמוה (שם סו) אבל בישראלית אפילו היתה גדולה ואפילו נאמר שתהא האשה רשאה למכור עצמה בניה של אב הן