רלב"ג על יהושע י יג
<< | רלב"ג על יהושע • פרק י' • פסוק י"ג |
• א • יב • יג • טו • כד • כח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד־יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא־הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל־סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא־אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים׃
<< · רלב"ג על יהושע · י יג · >>
והנה, "ספר הישר", אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות, וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל.
וראוי שתדע, כי השמש יחדש היום, ולזה נאמר שהיום ירד מאד כשקרב השמש לערב, כי אז יחלש אור השמש. ומה שיהיה בו אור השמש יותר חזק, הוא בעת היותו בחצי השמים, הנה זה מבואר בנפשו מן החוש, וזה יתבאר גם כן ממה שאמר (משלי ד יח): "וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום", ר"ל רוצה לומר, כלומר שאורו יוסף עד נכון היום, כן ארח צדיקים מתישר תמיד אל תוספת השלמות. והוא מבואר, שבעת היות השמש בחצי השמים, לא תוכר בו ירידה כי אם בעת ארוך, וזה מבואר מאד למי שעיין בחכמת התכונה עיון מעט, וזה יתבאר גם כן מצד כלי המבט כמו האצטורלביי ורביע העיגול, כי אז לא תוכר לשמש ירידה באלו הכלים בכמו חצי שעה ולזה אמר שכבר עמד השמש אז בחצי השמים, כי כן היה מחויב, כי הם היו אצל גבעון והיו רואים השמש על גבעון, ולא מהר השמש לרדת, כמו שדרך היום התמים שלא ימהר השמש לרדת בו.
ואחשב שאורך עיר גבעון היה ממזרח למערב, וזאת התנועה לא תוכר מאד לשמש אצל חצי היום למיעוט שיעור ירידתו.
הנה זכר, שמצד הנטייה הנראית לו מצד הירידה, לא יצא שלא יראה כנגד גבעון, אף על פי שהיתה רחבה צר, כי לא מיהר לבוא כמשפט ענין השמש אצל סמיכות היום.
ובכאן נשלם ביאור דברי זאת הפרשה, והותרו הספקות הנופלות בה:
<< · רלב"ג על יהושע · י יג · >>