רי"ף על הש"ס/סוכה/דף כא עמוד א

<< · רי"ף על הש"ס · סוכה · דף כא עמוד א · >>

צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריא

הלכות רב אלפס

לולב וערבה ששה ושבעה, ההלל והשמחה שמונה, סוכה וניסוך המים שבעה, החליל חמשה וששה.

לולב שבעה כיצד? יום טוב הראשון שחל להיות בשבת לולב שבעה, ושאר כל הימים ששה:

גמ'

ושאר כל הימים אמאי ששה? טלטול בעלמא הוא ולידחי שבת! אמר רבא, גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה והיינו טעמא דלולב. אי הכי ראשון נמי? ראשון דאית ליה עיקר מן התורה בגבולין גזרו ביה רבנן, הנך דלית להו עיקר מן התורה בגבולין לא גזרו ביה רבנן. אי הכי האידנא נמי לידחי? לא ידעינן בקבועא דירחא. אינהו דידעי בקבועא דירחא לידחו? כיון דאנן לא דחינן, אינהו נמי לא דחו.

רבנו ניסים (הר"ן)

לולב וערבה. שהם במקדש כל ז' כלומר לולב לנטילה וערבה להקיף את המזבח כדלקמן בפירקין:

ו' וז': פעמים שדוחים שבת והם שבעה ופעמים שאין דוחין והויא להו ששה ימים ולקמיה מפרש להו ואזיל:

ההלל: נגמר כל ח' כך תקנו נביאים הראשונים ובערכין (דף י א) מפרש מאי שנא מפסח מפני שימי החג חלוקין בקרבנותיו:

והשמחה: לאכול בשר שלמים וקי"ל בפסחים (דף קט א) בזמן שבית המקדש קיים אין שמחה אלא בבשר שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ואע"ג דהאי קרא לאו ברגלים כתיב דבהר גרזים ובהר עיבל כתיב מיהו ברגלים שמחה כתיבא ושמחת בחגך ואע"ג דכי מקלע בשבת ביום ראשון אי אפשר בשלמים דלמישחטינהו בשבת אי אפשר ולא למשחטיה נמי בע"ש ויו"ט משום דבעינן זביחה בשעת שמחה דנפקא לן [פסחים דף ע ב] מדכתיב וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת אפ"ה איתא לשמחה בבשר של חולין או בשאר מיני שמחות שלא אמרו אין שמחה אלא בבשר אלא למצוה מן המובחר אבל לא לעכב:

סוכה וניסוך המים שבע': סוכה לישב בה ניסוך המים בתמידי החג שחרית ולא ערבית כדאמרינן בסדר יומא בפרק שני (דף כו ב):

החליל: שמחת בית השואבה היו שמחין בחג לשאיבת ניסוך המים ומחללין בחלילין ובכנורות אותו חליל אינו דוחה אפי' יו"ט הלכך פעמים שהוא ה' ימים בחג כגון שלא חל יו"ט הראשון בשבת וכיון דלא דחי יו"ט וכ"ש שבת שבחש"מ פשו להו ה' ופעמים שהוא ו' כגון שחל יו"ט בשבת ופשו להו ו' ימים של חולו של מועד דבזמן מקדש אין עושים יו"ט ב' ימים:

לולב שבעה: דיו"ט ראשון דחי שבת ושאר ימים שחל בהן יו"ט ראשון ונמצאת שבת בחולו של מועד לא דחי ואע"ג דכל ז' הוא מן התורה במקדש לא דחי כדאמרינן טעמא בגמרא:

גמ' ושאר כל הימים ששה אמאי טלטול בעלמא הוא: אין בו צד איסור אלא שמטלטל עצים דאע"ג דחזו למצוה שייך בו איסור טלטול כיון שאין עליו תורת כלי כדאשכחן גבי קנים של לחם הפנים דכתיבי כדתניא במנחות בפרק שתי הלחם (דף צז א) ומנקיותיו אלו הקנים ואמרינן התם לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת אע"פ שיש בו איסור טלטול כיון דמן התורה הוא במקדש כל שבעה למה לא ידחה איסור טלטול זה:

גזירה שמא יטלנו וילך אצל בקי ללמוד: נענועו או ברכתו:

ויעבירנו ד' אמות ברה"ר: וכתב רש"י ז"ל דה"ה דהוה מצי למימר ויוציאנו מרשות לרשות אלא שברוב המקומות ועניינים יש לחוש להעברת ד' אמות ואין לחוש להוצאה כגון אם היה מונח בכרמלית בקרפף או אם הגביהו על מנת ליטלו ולא להוציאו ונמלך עליו להוציאו דפטור אם לא עמד לפוש בינתים כדאמר בפירקא קמא דשבת (דף ה ב): ואין זה מחוור דגבי העברה נמי אם מעיקרא נטלו על מנת שלא להעבירו ד' אמות אע"פ שהעבירו אח"כ לא מיחייב כל שלא עמד לפוש בינתים ויותר נראה לומר דחדא מינייהו נקט א"נ דמרה"י לרה"ר אית ליה היכרא במחיצות ומדכר אבל ברה"ר כיון דלית ליה היכרא לאו אדעתיה:

ראשון דאית ליה עיקר מן התורה בגבולין: דחשיבא נטילתו דאפילו בגבולין חייב לא גזרו ביה רבנן לא בגבולין ולא במקדש אבל שאר ימים שאינן מן התורה אלא במקדש לא חשיבא נטילה דידהו וגזור בהו רבנן משום חומרא דשבת אף במקדש וכי תימא נמצא ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה הא אותיבנא ביבמות (דף צ א) ושנינן שב ואל תעשה שאני:

א"ה: דמאי דאיתיה בגבולין לא גזור ביה רבנן:

האידנא נמי לידחי: ביו"ט ראשון את השבת:

לא ידעינן בקבועא דירחא: שמא אין יו"ט עד למחר דהוה לן למעבד אלול מעובר ואע"ג דהשתא ידעינן בקבועא דירחא כדאמרי' בריש ביצה (דף ד ב) אפ"ה הרי אנו כאילו לא ידעינן משום גזירה דדילמא גזרי גזירה ואתי לאיקלקולי כדאיתא התם ודאמרי' פ' מקום שנהגו [דף נא ב] דא"ל רב ספרא (לרבא) [לר' אבא] כגון אנא דידענא בקבועא דירחא בישוב לא עבידנא [מלאכה ביו"ט ב'] במדבר מאי לא שהיה בקי בסוד העבור כמו שפרש"י ז"ל דהרי אסור כדכתיבנא אלא דהוה דייר היכא דמטו שלוחי תשרי דגזרי בהנהו דוכתי ניסן אטו תשרי ועבדי תרי יומי כדאיתא פ"ק דר"ה (דף כא א) וכן פר"ת ז"ל:

אינהו דידעי בקבועא דירחא: (בזמן שאנו) מקדשין ע"פ הראיה לידחו אף לאחר חורבן:

כיון דאנן לא דחינן: משום דלא קים לן בקבועא דירחא:

אינהו נמי לא דחו:

פירושים בדפוס וילנא שחסרים עדיין בוויקיטקסט