ראש השנה כג א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
למיטעי אמרי האי חסר הוא והאי דלא עביד מאתמול משום דלא אפשר או דלמא מלא הוא ובזמנו עבדו וליעביד בין אמלא בין אחסר וכי מקלע ר"ח בע"ש לא ליעביד כלל וכיון דלא עבדינן מוצאי שבת ועבדינן אמלא מידע ידעי דחסר הוא אפילו הכי אתו למיטעי אמרי האי מלא הוא והאי דלא עבדי איתנוסי הוא דאיתנוסי וליעביד אמלא ולא ליעביד אחסר כלל אמר אביי משום ביטול מלאכה לעם שני ימים:
כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו':
אמר רב יהודה ד' מיני ארזים הן ארז קתרום עץ שמן וברוש קתרום אמר רב אדרא דבי רבי שילא אמרי מבליגא ואמרי לה זו גולמיש ופליגא דרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הם שנאמר (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו ארז ארזא שטה תורניתא הדס אסא עץ שמן אפרסמא ברוש ברתא תדהר שאגא תאשור שוריבנא הני שבעה הוו כי אתא רב דימי אמר הוסיפו עליהם אלונים אלמונים אלמוגין אלונים בוטמי אלמונים בלוטי אלמוגין כסיתא א"ד ארונים ערמונים אלמוגין ארונים ערי ערמונים דולבי אלמוגין כסיתא (ישעיהו לג, כא) וצי אדיר לא יעברנו אמר רב זו בורני גדולה היכי עבדו מייתו שית אלפי גברי בתריסר ירחי שתא ואמרי לה תריסר אלפי גברי בשיתא ירחי שתא וטעני לה חלא עד דשכנא ונחית בר אמוראי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא וקטר להו בספינתא ונטלי חלא ושדו לבראי וכמה דמדליא עקרא ומתיא ומחליף על חד תרין בכספא תלת פרוותא הויין תרתי בי ארמאי וחדא דבי פרסאי דבי ארמאי מסקן כסיתא דבי פרסאי מסקן מרגנייתא ומקרייא פרוותא דמשמהיג א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה שנאמר (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שטה ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר (ישעיהו סד, ט) ציון מדבר היתה וגו' ואמר רבי יוחנן כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדס במדבר איכא דאמרי כל הלומד תורה ומלמדה במקום שאין ת"ח דומה להדס במדבר דחביב וא"ר יוחנן אוי להם לעובדי כוכבים שאין להם תקנה שנא' (ישעיהו ס, יז) תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצי' נחשת ותחת האבנים ברזל תחת ר"ע וחביריו מאי מביאין ועליהם הוא אומר (יואל ד, כא) ונקיתי דמם לא נקיתי:
ומאין היו משיאין משואות כו' ומבית בלתין:
מאי בית בלתין אמר רב
רש"י
[עריכה]
אתו למיטעי - השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:
ועבדינן אמלא - ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:
מידע ידעי דחסר הוא - ומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:
דאיתנוסי - בשכרות של משתה השבת:
וליעביד אמלא ולא אחסר - וכי מקלע ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:
אמר אביי משום ביטול מלאכה כו' - ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר: כיצד היו משיאין כו':
אמר רב אדרא - כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה (דף טו:) יטע בהן אדר:
תורניתא - פיניי"א בלע"ז:
ברתא - בוס"ו בלע"ז:
שאגא - ש"פ בלע"ז:
בוטמי - אולמ"י בלע"ז:
בלוטי - צירקוו"ה בלע"ז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד"ה:
כסיתא - מין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל"ו:
ערי - לויר"ו שם האילן ואת פריו קורין ביי"ש:
דולבי - קשטאניי"א:
וצי אדיר לא יעברנו - לנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:
זו בורני גדולה - ספינה שקורין דרומונ"ט:
היכי עבדי - אותה בורני גדולה למאי עבידא:
חלא - חול:
עד דשכנא - שוליה שוכנים בקרקעית הים ועודנה נראית למעלה מן המים דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך:
בר אמוראי - מלומד לשוט בנהרות:
וקטר אטוני דכיתנא - חבילי פשתן שהן קשין לינתק וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו אחד בבורני:
ושקלי - הנך גברי חלא דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:
פרוותא - פורט"ו בלע"ז ובלשון משנה נמל:
מסקן מרגנייתא - מקרקעית הים על ידי בר אמוראי:
ומקרייא פרוותא דמשמהיג - אותה של פרסיים נקראת נמל של מלוכה:
ונקיתי דמים לא נקיתי - אם באתי לנקות את העכו"ם משאר עונות לא אנקם מדמם של ישראל:
תוספות
[עריכה]
והא דלא עביד במוצאי שבת איתנוסי איתנוסו. וא"ת והשתא נמי דלא עבדו אמלא כלל כי מיחל ר"ח מלא בשבת יאמרו האי חסר הוא והאי דלא עביד למוצאי שבת איתנוסי דאיתנוסו וי"ל דהיכא דודאי עבדי לעולם משואות בין אמלא בין אחסר כי לא עבדי כלל ודאי תלו באונס אבל השתא דזימנין עבדי וזימנין לא עבדי כי לא עבדי השתא במוצאי שבת לא תלו באונס אלא במילתא דשכיחא:
משום בטול מלאכה לעם שני ימים. פירש בקונטרס אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני גולה ממלאכה ב' ימים בין אמלא בין אחסר אבל כי עבדי אחסר ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ולחנם דחק לפרש ר"ה דאכל ר"ח קאי כי לא היו רגילין לעשות מלאכה בר"ח כדאמרינן בפרק הקורא את המגילה עומד (מגילה דף כב:) ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ר"ח וחולו של מועד קורין ארבעה ורגילין לומר שהוסיף המקום י"ט לנשים בר"ח בשכר שלא נתרצו על מעשה העגל כשאמר להם אהרן (שמות לב) פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ויתפרקו כל העם וגו' אשר באזניהם אבל דנשיהם לא הביאו שלא רצו הנשים ליתן:
ארבעה מיני ארזים. תימה דבפרק לולב הגזול (סוכה דף לז. ושם) א"ר יהודה סוכה אינה נוהגת אלא בארבעה מינים שבלולב ופריך עלה מהא דמכשר ר"י לסכך בנסרים של ארז שאין בהם [ארבעה על ארבעה] ומשני מאי ארז הדס כדאמר רבה בר רב הונא י' מיני ארזים הן והשתא לרב יהודה אמר רב דאמר ארבעה ותו לא מאי איכא למימר ושמא הכא לענין מקח וממכר פליגי אבל כולהו מודו דעשרה מיני ארזין הן ובירושלמי חשיב עשרים וארבעה:
שטה תורניתא. בפ"ק דע"ז (דף יד. ושם) דאמר מאי אצטרובלין תורניתא לאו היינו תורניתא דהכא דההוא אין לו עיקר כדמשמע התם והאי דהכא שהוא מין ארז ודאי יש לו שורש ועוד תורניתא הוא דלא מזבן הא שאר אילנות מזבני והתנן (ע"ז דף יט:) אין מוכרים להן במחובר לקרקע דכי האי גונא דייק התם גבי דקל טב לכך נראה דההיא דהתם מין אדמה כעין כובריתא דפרק א"ר עקיבא (שבת דף צ.) ובפ' האשה שהיא עושה (נדה דף סב.) דאכולהו מייתי לה ההיא דכל שאין לה עיקר:
עץ שמן אפרסמון. והא דכתיב (מלכים א ו) ויעש כרובים עצי שמן ומתרגמינן אעי דזיתא תרי גווני עץ שמן דאפרסמון לאו עץ זית הוא דכתיב בעזרא (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכת תמיד (פ"ב משנה ג) עץ זית פסול למערכה עץ שמן כשר:
ערמונים דולבי. פי' בקונטרס קשטיניי"ר וקשיא דבפרק לולב הגזול גבי ענפיו חופין את רובו פריך ואימא דולבא ואנן קא חזינן דלאו הכי הוא ומיהו התם נמי פי' בקונט' קשטיניי"ר
ראשונים נוספים
עשרה מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז ושטה וגו' א"ר יוחנן כל המלמד תורה ומלמדה במקום שאין בו תורה דומה להדס במדבר כל דאתי שקיל מיניה.
אוי להן לעובדי כוכבים שאין להן תקנה שנאמר תחת הנחשת אביא זהב וגו' תחת ר' עקיבא וחביריו מי מביאין והיינו דכתיב ונקיתי דמם לא נקיתי וגו':
מתוך: חידושי הרמב"ם על ראש השנה (עריכה)
ולעביד אמלא ולא לעביד אחסר כלל. פירוש שלא יהיו לעולם משיאים משואות מפני שאם היה אלול מלא משלשים יום ובית דין מקדשין יום ל״א ומשיאין משואות לאורתא [ליל ל״ב] (ויודעים העם כשמשיאין לאורתא שהיום שעבר שהוא יום ל״א) ראש חדש היה ובזמן שמגיע ליל ל״ב ואינם רואים משואות יודעים שחסר היה אלול ויום ל׳ היה ראש חדש וזהו פירוש ולעביד אמלא ולא לעביד אחסר. ודחי אביי אמר גזרה משום בטול מלאכה פירוש אם תאמר שאין משיאין משואות על חדש חסר אלא על מלא בליל שנים ושלשים ואין מתבאר לעם אם חסר היה אלול אם לא עד ליל שנים ושלשים אם ראו המשואות בליל ל״ב יודעים שמלא היה אלול מל׳ ויום ל״א היה ראש חדש ואם לא ראו משואות יודעים שחסר היה ומשום הכי לא השיאו כלל ל״ב כדקאמר ולא לעביד אחסר כלל נמצאו העם בטלים שני ימים בכל שנה בין היה אלול מלא בין חסר לדבריך מפני ששובתים שני ימים יום ל׳ שמא היה חסר אלול ויום ל״א שמא מלא היה מפני שאינם יודעים אם מלא היה אם חסר עד ליל ל״ב אם ראו משואות יודעים שמלא היה ובטוב עשו ששבתו יום ל״א ואם לא ראו משואות יודעים שחסר היה ומשום הכי לא השיאו כלל ויפה עשו ששבתו יום שלשים אבל יום ל״א חול היה. הנה לדבריך דאמרת לעביד אמלא ולא לעביד אחסר נמצאו בטלים שני ימים בין אם היה מלא בין אם היה חסר אבל אם תאמר דאחסר משיאין אמלא לא משיאין נמצאו משיאין באחד ושלשים יום אם היה חסר מפני שאלול כ״ט [יום] ראש השנה [יום ל׳] משיאין לאורתא ליל ל"א נמצאו העם אם היה אלול חסר אינם בטלים אלא יום ל׳ לאורתא ליל ל״א רואים את המשואות ויודעים שהיום שעבר שהוא יום שלשים קדוש. הא למדת דאם היה חסר אינם בטלים אלא יום א׳ יום שלשים אם משיאין בליל ל״א ואם היה מלא אין משיאין בליל ל״א (ויודעים שמלא היה אלול) נמצאת אומר לדברי האומר אחסר משיאין אמלא אין משיאין אם היה אלול מלא בטלים שני ימים ואם חסר בטלים יום א׳ ולדברי האומר לעביד אמלא ולא לעביד אחסר בין היה אלול [מלא] בין היה חסר שני ימים בטלים והיינו דאמרינן גזרה משום בטול מלאכה לעם.
או דילמא מלא הוא והאי דלא עבוד השתא איתנוסי הוא דאיתנוס: פירוש, בשיכרות משתה יום השבת. ואם תאמר, אם כן השתא נמי כי מיקלע יום ל"א בשבת והוא מלא דלא עבדי' כלל אתו למטעי ואמרי דילמא האי חסר הוא והא דלא עבוד בערב שבת משום דלא אפשר והא דלא עבוד נמי במוצאי שבת איתנוסי הוא דאיתנוס, או דילמא חדש מלא הוא. יש לומר כי עבדי' בין אמלא בין אחסר, השתא דלא עבדי' הויא מילתא דלא שכיחא דלא ידעי ליה כולי עלמא, הילכך איכא למימר דתלו ליה באונס. אבל השתא דלא עבדי' אמלא כלל כיון דכולי עלמא ידעי דאחדש מלא לא עבדי' ביה לא שבקי מידי דשכיח וידעי ביה כולי עלמא ותלוי במילתא דלא שכיחא, כלומר בשכרות.
גזירה משום בטול מלאכה לעם: פרש"י ז"ל "אין לך ראש השנה שלא היו מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים, בין אמלא בין אחסר". הוצרך לפרש כן משום דבשאר ראשי חדשים מאי ביטול מלאכה אית בהו. ואינו מתחוור, דאפילו בשאר ראשי חדשים היו רגילין שלא לעשות מלאכה וכדאמרינן בפר' הקורא את המגילה עומד "ושאין בו בטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קורין ארבעה" - אלמא בראשי חדשים לא היו עושין מלאכה. ובפר' ר' אליעזר אמרו שהוסיף הב"ה יום טוב לנשים בראשי חדשים על שלא נתרצו על מעשה העגל כדכתיב "ויתפרקו את נזמי הזהב אשר באזניהם וגומר" אבל דנשיהם לא הביאו שלא נתרצו בכך.
עץ שמן אפרסמא: ואף על גב דכתיב (מלכים א ו, כג) "ויעש את הכרובים עץ שמן" ומתרגמינן "אעי דזיתא" - תרי גווני עץ שמן נינהו דכתיב בעזרא (נחמיה ח, טו) "צאו ההרה והביאו עלי זית ועלי עז שמן" ובמסכת תמיד שנינו שעץ זית פסול למערכה ועץ שמן כשר.
מוליך ומביא מעלה ומוריד: ירושלמי: "א"ר זעירא דלא יהוון סברין דהוא כוכבא. א"ר יוסי חמינן כוכבא דסליק ונחית חמינן כוכבא דאזיל ואתי".
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/ראש השנה (עריכה)
אמרי זימנין דמיתנסי בי דינא כו' אי קשיא והשתא דאמרי' אחסר עבדי' אמלא לא עבדי' אכתי איכא למיחש דאי מיקלע יום שלישי בשבת ולא נראה החדש בזמנו ועיברוהו ולא עבדי משואות למוצאי שבת אתי נמי למיטעי דאמרי מלא הוי ומש"ה לא עביד משואות למו"ש או דילמא חסר הוה וראוי הוה דליעביד למו"ש ואיתנוסי הוא דאיתנוס והילכך ניעבד בין אמלא בין אחסר וליעביד משואות למו"ש ולידעו דמעובר הוא ואי לא ניעבד ידיע דהוה חסר תשובה כיון דחוק קבוע הוא בכל חדשי השנה דאמלא לא עבדי' לא תלי באיתנוסי אלא אמרי' בודאי מדלא עביד במו"ש מלא הוה אבל כי הוה אמרי' דליעבד בין אמלא בין אחסר כו' התם ודאי איכא למיטעי באיתנוסי כיון דבכל חדשי השנה עבדי נמי אמלא ומש"ה מקשה וניעבד אמלא ולא ניעבד אחסר דהשתא לא עבדי למו"ש לא תלי באיתנוסי אלא בכל חדשי השנה חסירין דלא עבדי:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה