קינות/שומרון קול תתן

קינה שבה מדברות שתי נשים: אהלה ואהליבה.

אהלה היא משל למלכות שומרון, ואהליבה היא משל למלכות יהודה:

(יחזקאל כג ד): "ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה".

כל אחת מהן טוענת שצרותיה גדולות יותר מצרותיה של אחותה, והמקונן מבקש מה' שירחם על שתיהן ויגאל אותן מגלותן.

• מחבר: רבי שלמה אבן גבירול

שׁוֹמְרוֹן קוֹל תִּתֵּן מְצָאוּנִי עֲוֹנַי
לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנָי
וְאָהֳלִיבָה תִזְעַק נִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנָי
וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ

לֹא לָךְ אָהֳלִיבָה חֲשׁוֹב עָנְיֵךְ כְּעָנְיִי
הֲתַמְשִׁילִי שִׁבְרֵךְ לְשִׁבְרִי וּלְחָלְיִי
אֲנִי אָהֳלָה סוּרָה בָּגַדְתִּי בְקָשְׁיִי
וְקָם עָלַי כַּחְשִׁי וְעָנָה בִי מִרְיִי
וּלְמִקְצָת יָמִים שִׁלַּמְתִּי נִשְׁיִי
וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר אָכַל אֶת פִּרְיִי
חֲמוּדוֹתַי הִפְשִׁיט וְהִצִּיל אֶת עֶדְיִי
וְלַחֲלַח וּלְחָבוֹר נָשָׂא אֶת שִׁבְיִי
דֹּמִּי אָהֳלִיבָה וְאַל תִּבְכִּי כְּבִכְיִי
אֲנִי נַדְתִּי לִרְחוֹק וְדַי לִי זֹאת דַּיִּי
שְׁנוֹתַיִךְ אָרְכוּ וְלֹא אָרְכוּ שָׁנָי

מְשִׁיבָה אָהֳלִיבָה אֲנִי כֵן מָרַדְתִּי
וּבְאַלּוּף נְעוּרַי כְּאָהֳלָה בָּגַדְתִּי
דֹּמִּי אָהֳלָה כִּי יְגוֹנִי פֻקַּדְתִּי
נָדַדְתְּ אַתְּ אַחַת וְרַבּוֹת נָדַדְתִּי
הִנֵּה בְיַד כַּשְׂדִים פַּעֲמַיִם נִלְכַּדְתִּי
וּשְׁבִיָּה עֲנִיָּה לְבָבֶל יָרַדְתִּי
וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל אֲשֶׁר בּוֹ נִכְבַּדְתִּי
וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּבָבֶל נִפְקַדְתִּי
וְשַׁבְתִּי לְצִיּוֹן עוֹד וְהֵיכָל יִסַּדְתִּי
גַּם זֹאת הַפַּעַם מְעַט לֹא עָמַדְתִּי
עַד לְקָחַנִי אֱדוֹם וְכִמְעַט אָבַדְתִּי
וְעַל כָּל הָאָרֶץ נָפוֹצוּ הֲמוֹנָי

הַחוֹמֵל עַל דַּל חֲמוֹל עַל דַּלּוּתָם
וּרְאֵה שִׁפְלוּתָם וְאֹרֶךְ גָּלוּתָם
וְרוֹמֵם קַלּוּתָם וְהָקֵל סִבְלוּתָם
רְפָא נָא אֶת שִׁבְרָם וְנַחֵם אֲבֵלוּתָם
כִּי אַתָּה שִׂבְרָם וְאַתָּה אֱיָלוּתָם
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כִּימֵי קַדְמוֹנַי
וְלֹא תֹאמַר צִיּוֹן עֲזָבַנִי יְיָ