קבא דקשייתא עה

קושיא עה

קשה לי על החכם צבי סימן ט', שדעתו שמותר לברך על אתרוג חסר ביום טוב ראשון אם אין לו אתרוג שלם, משום דלא גרע יום ראשון משאר ימים דמברך על מצות מקדש, דחסר כשר בו. אבל מאד מאד תמוהין דבריו דהרי מבואר בבעל המאור ריש פרק לולב וערבה דביום הראשון ליכא מצות מקדש, וקרא ד"ושמחתם לפני" כו' "שבעת ימים" הפירוש עד תשלום שבעת ימים. וכהאי גוונא כתב הריב״ש בתשובה סימן ת״י בפשט הכתוב "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח, ב), עיי״ש. ודברי הבעל המאור מוכרחין בש״ס שם, דתיקנו ביום ראשון ליטול בביתו. ואם כן, חסר ביום ראשון פסול לגמרי. וכן מבואר בר"ן ריש לולב הגזול בראייתו שהביא שם מבני כרכום עיי״ש, להיפוך מחכם צבי. וגם מסברת המלחמות ריש מגילה נסתרין דברי החכם צבי, עיי״ש בתענית אסתר והבן. באופן דדברי החכם צבי צע"ג.