קבא דקשייתא לט

קושיא לט

תמוה לי על הרמב״ם ריש הלכות שאלה ופקדון (פרק א הלכה א) והרמ״ה שהובא בחושן משפט בסימן ש״מ סעיף ג, דבשואל בהמה לילך דרך ידוע ונלקחה ממנו באותו הדרך הוי כמתה מחמת מלאכה.

ותמוה לי מש״ס נדה (דף נ״ח ע״א), באשה ששאלה חלוק מחברתה ונתלכלך החלוק מדם נדה שנטף ממנה, חייבת לכבס לה החלוק. ולהרמ״ה והרמב״ם יהיה כמתה מחמת מלאכה.

ועל כרחך כשיטת הרמב״ן והרא״ש, דמתה מחמת מלאכה בעינן ומטעם פשיעת המשאיל, כמו שכתב הבית יוסף שם בשם הרמב״ן; ודברי השולחן ערוך צע״ג.