צדקת הצדיק/קעב
[קעב] כמו שיש במקום אבן שתי' שממנו הושתת העולם והוא שורש כל העולם. וכך בנפש - יש נפש א' שכוללת כל הדור והוא פרנס הדור כידוע, וכן הכוללת כל הדורות כנודע. וכן בזמן יש זמן שכולל כל הימים - והוא יום השבת [וכל א' מאלו חלוק לב'. במקום - יש מזבח וק"ק, ובזמן - שבת ויו"ט, ובנפשות - מלך וכ"ג. קדושת כהן גדול קביעא וקיימא, שנבדל אהרן להקדישו וגו'. וקדושת מלך על־ידי ישראל, שנא' תקים עליך וגו'. וכל זמן שהיו ישראל נזופים לא נתייחד כו' (ב"ב קכא:) ]. והמתקת כל דבר הוא בשרשו, ובשבת יכול להמתיק כל ימי השבוע להתהפך לטוב, כי בשורש נקל להמתיק כידוע בכ"ד. והמתקת המקומות הוא על־ידי והתפללו אליך דרך ארצם ודרך ביהמ"ק, ועי"ז אין דבקים בו גם כן מאויר ארץ העמים המטמא ק"ו. והמתקת הנפש בכל חסרונות שבה בתולדה - על־ידי דיבוקה לפרנס הדור, וכדשז"ל (ברכות ח.) כל זמן ששמעי בן גרא קיים לא כו'. כי האב והרב הם שורש לנפש הבן והתלמיד. וכאמרם ז"ל בנפש האב ביוסף, ראה דמות דיוקנו של אביו, וזה מונע מרע ח"ו. והכהן גדול הוא הי' נושא עונות כל ישראל. וביוסיפון תראה שקראוהו הכל המכפר בעד כל ישראל. שמסיר כל מיני כיעור ומיפה בני ישראל בכל מיני יופי, כענין אהרן שושבינא דמטרוניתא [וכ"ה הק"ק ושבת] אבל משרע"ה שנקרא מלך הוא שושבינא דמלכא, להראות לבנ"י אור פני מלך חיים ומלך עולם. וזהו קדושת הימים טובים, ובפרט זה בהשגות אור השי"ת - ההמשכה לכל השנה הוא מהרגלים שנא' בהם יראה וגו' את פני וגו':