פרקי דרבי אליעזר פרק כ
<< · פרקי דרבי אליעזר · פרק כ · >>
ויגרש את האדם גורש ויצא מגן עדן וישב לו בהר המוריה ששער גן עדן סמוך להר המוריה משם לקחו ולשם החזירו במקום שנלקח שנאמ' ויקח אלהים את האדם מאי זה מקום לקחו ממקום בית המקדש שנאמר לעבוד את האדמה אשר לוּקח משם.
רבי יהודה אומ' הקב"ה שמר שבת ראשון ואדם שמר אותו תחילה בתחתונים והיה יום השבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל סרעפי לבו שנאמר: בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי תַּנְחוּמֶיךָ וגו' [יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי] (תהלים צט:יט).
רבי יהושע בן קרחה אומר מן האילן שנחבאו שם תחתיו לקחו עלים ותפרו שנאמר ויתפרו עלי תאנה.
רבי אליעזר אומ' מן העור שהפשיט הנחש עשה הקב"ה כתונת כבוד לאדם ולעזרו שנאמר: ויעש יי' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם.
בין השמשות של שבת היה אדם ויושב ומהרהר בלבו ואומר אוי לי שמא יבא הנחש שהטעה אותי בערב שב' וישופני עקב נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע. ראה אדם לעמוד של אש ושמח בלבו ואמר עכשיו אני יודע שהמקום עמי, ופשט ידיו לאור האש, וברך בורא מאורי האש. וכשהרחיק ידיו מהאש אמר אדם: עכשיו אני יודע שנבדל יום הקד' מיום החול, שאין לבער אש בשבת, אמר: ברוך המבדיל בין קודש לחול.
רבי מנא אומר: כיצד חייב אדם לברך על כוס של יין לאור האש ואומר ברוך בורא מאורי האש, וכשמחזיר ידו מן האש אומר ברוך המבדיל בין קודש לחול, ואם אין לו יין פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפרניו שהן לבנות מן הגוף ואומר ברוך בורא מאורי האש, וכיון שמרחיק ידו מן האש אומר: ברוך המבדיל בין קודש לחול. ואם אין לו אש, פושט ידו לאור הכוכבים שהן של אש ויסתכל בצפרניו שהן לבנות מן הגוף ואומר: ברוך בורא מאורי האש. ואם נתקדרו השמים תולה אבן מן הארץ ומבדיל ואומר ברוך המבדיל בין קודש לחול.
רבי אליעזר אומר: לאחר ששותה אד' כוס של הבדלה מצו' להטיל מעט מים בכוס של הבדלה ושותה כדי לחבב את המצווה. ומה שישמר מן בכוס מן המים מעבירו על גבי עיניו. למה? משום שאמרו חכמים שיורי מצוה מעכבין את הפורענות.
רבי צדוק אומר כל מי שאינו מבדיל על היין במוצאי שבתות או אינו שומע מן המבדילי', אינו רואה סימן ברכה לעולם, וכל מי שהוא שומע מן המבדילי' או מבדיל על היין, הקדוש ברוך הוא קונה אותו לסגולתו, שנאמר: ואבדיל אתכם מן העמי' והייתם לי סגולה. באחד בשבת נכנס אדם במי גיחון העליון עד שהגיעו מים עד צוארו ונתענה שבעה שבתות ימי' עד שנעשה גופו כמין כברה. אמר אדם לפני הקב"ה: רבון כל העולמי' העבר נא חטאתי מעלי וקבל את תשובתי וילמדו כל הדורות שיש תשובה ואתה מקבל תשובת השבים.
מה עשה הקב"ה? פשט יד ימינו והעביר את חטאתו מעליו וקבל את תשובתו שנאמ' חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי [אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי] סֶלָה (תהלים לב:ה) - מן העולם הזה, ו'סלה' - מן העולם הבא.
ישב אדם ודרש בלבו ואם כִּי יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חָי (איוב ל:כג) אמר אדם: עד שאני בעולם, אבנה לי בית מלון לרבצי חוץ להר המוריה וחצב ובנה לו בית מלון לרבצו.
אמר אדם מה הלוחות שהן עתידי' להכתב באצבעו של הקדוש ברוך הוא ועתידין מימי הירדן לברוח מפניהם וגופי שגבל בשתי ידיו ורוח נשמת פיו נפח באפי ולאחר מותי יקחו אותי ואת עצמותי ויעשו להם ע"ז, אלא אעמיק אני ארוני למטה מן המערה ולפנים מן המערה לפיכך נקראת מערת המכפלה שהיא כפולה ושם הוא נתון אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה[1] ולפיכך נקראת קרית ארבע שנקברו בה ארבע זוגות ועליהם הכתוב אומר יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ (ישעיהו נז:ב).
קישורים חיצוניים
[עריכה]- פרק עשרים, במהדורת ונציה 1544
הערות שוליים
[עריכה]- ^ לפי כתב היד של פרקי דרבי אליעזר המצוי בהיברו יוניון קולג' (והוא כנראה קדום למהדורת דפוס זו 1544) מופיע: "אדם ועזרו אברהם ועזרו יצחק ועזרו יעקב ועזרו ללא שמות הנשים.
פירושים
[עריכה]והיה יום שבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל סרעיפי לבו שנא' ברוב סרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי. הביאו בס' והוא ט"ס כי הכתוב בש' והרמז שכתב הרוקח סי' נ"ו והביאו המטה משה סימן תע"ח דר"ת 'שרעפי 'בקרבי 'תנחומיך הוא שבת לענין דבשבת ילמוד אגדה ואני רמזתי בסה"ק צדקה חיים דרוש י"ח לענין הספד בשבת כיע"ש הנה הכא בפרקי דר"א ודאי דכיונו לרמז זה דאל"ה מהיכן מפיק דהכתוב משתעי בשבת דרחוק לומר דהוא מהמזמור הבא אחריו.
לאור הכוכבים. עיין כף החיים סי' לא אות מ"ה. ומ"ש לאחר ששותה כוס של הבדלה מצוה להטיל מעט מים בכוס וישתה לחבב המצוה ומה שישאר בכוס מהמים מעבירן ע"ג עיניו למה שאמ"ח שיורי מצוה מעכבין את הפורענות. עיין שם בסה"ק כף החיים סי' ל"א אות כ"ה ואות כ"ח. וחזה הוית למוה"ר כהנא רבה בס' ולע"א [ולא עוד אלא] בפרק זה דפ"א ע"א דהבין דבין השמשות של שבת הוא בכניסת השבת ואחרי ניו"ק כשגגה שיוצא ופירש כל המאמר במונח זה ובנה בניינים על זה איך לא יש הבדלה בערב שבת ופליאה נשגבה איך הבין כזאת דהא ליתא וכל הפרק הוא בין השמשות בכניסת מוצאי שבת ומיניה וביה תברא דאי קאי בבין השמשות מאי קאמר דבא להודיע על תוספת שבת וכי בין השמשות הוא תוספת שבת והדבר הפלא ופלא על מוה"ר מה ראה על ככה וצ"ע.