פר אחד/כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< · פר אחד · כ · >>


פרק ך'[עריכה]

והיה יום שבת משמרו מכל רע ומנחמו מכל סרעיפי לבו שנא' ברוב סרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי. הביאו בס' והוא ט"ס כי הכתוב בש' והרמז שכתב הרוקח סי' נ"ו והביאו המטה משה סימן תע"ח דר"ת 'שרעפי 'בקרבי 'תנחומיך הוא שבת לענין דבשבת ילמוד אגדה ואני רמזתי בסה"ק צדקה חיים דרוש י"ח לענין הספד בשבת כיע"ש הנה הכא בפרקי דר"א ודאי דכיונו לרמז זה דאל"ה מהיכן מפיק דהכתוב משתעי בשבת דרחוק לומר דהוא מהמזמור הבא אחריו.

לאור הכוכבים. עיין כף החיים סי' לא אות מ"ה. ומ"ש לאחר ששותה כוס של הבדלה מצוה להטיל מעט מים בכוס וישתה לחבב המצוה ומה שישאר בכוס מהמים מעבירן ע"ג עיניו למה שאמ"ח שיורי מצוה מעכבין את הפורענות. עיין שם בסה"ק כף החיים סי' ל"א אות כ"ה ואות כ"ח. וחזה הוית למוה"ר כהנא רבה בס' ולע"א [ולא עוד אלא] בפרק זה דפ"א ע"א דהבין דבין השמשות של שבת הוא בכניסת השבת ואחרי ניו"ק כשגגה שיוצא ופירש כל המאמר במונח זה ובנה בניינים על זה איך לא יש הבדלה בערב שבת ופליאה נשגבה איך הבין כזאת דהא ליתא וכל הפרק הוא בין השמשות בכניסת מוצאי שבת ומיניה וביה תברא דאי קאי בבין השמשות מאי קאמר דבא להודיע על תוספת שבת וכי בין השמשות הוא תוספת שבת והדבר הפלא ופלא על מוה"ר מה ראה על ככה וצ"ע.