פרדס רמונים כז יא
<< · פרדס רמונים · כז · יא · >>
פרק אחד עשר:
באות ח פירש בספר התמונה שהוא בהוד שהיא שמינית ממעלה למטה. ואמר שרומז גם כן בבינה ממטה למעלה ושתיהן דין כנודע.
ואמר כי לפי שהיא בהוד מדתו של אהרן הכהן היו לו ח' בגדים כנודע. וכן אהרן היה איש חסד כאמרו תומיך ואוריך לאיש חסידך (דברים, לג). לרמוז שהיא ג"כ מקבלת מהבינה שהיא על החסד אבל עיקרה בהוד.
ואמר שצורת אות זה כוללת [ב' אותיות] שהם ד"ו לרמוז שהיא מקבלת ג"כ שפע מחסד שהיא ד' כדפי'. והכל עשר לרמוז שהכל נכלל במלכות שהיא עשירית.
ואמר שלשון חי"ת מלשון וחתו גבוריך תימן (עובדיה א, ט). לרמוז אל דין ההוד כי הוא העיקר.
ואמר כי ממשלתה בשעת לבנה מטעם כי הלבנה היא (כתר) [כח] במלכות וזה נכלל הכל בי' כדפי'. ודבריו סמוכים בדברי הרשב"י ע"ה כמו שבארנו בשער נ' שערים שהוד עולה למנין נ' שהם ה' פעמים ו"ד עולה הכל נ' שעד הוד מתפשטים חמשים שערים וכלם מתגלים ע"י המלכות כדפי' שם וכלל דבריו כי הצורה הרוחניות של האות הזה מקבלת מבינה וחסד ומת"ת ומהוד.
ויש מי שפי' כי החי"ת רמז לשכינה הפתוחה למטה כדרך האשה שהיא סתומה מג' רוחות ופתוחה מרוח רביעי לקבל שפע בעלה.
ועוד היא אכסדרה שבה משכן הנשמות. ולה שני צלעות, צלע ימין כנגד עדה מצלת וצלע שמאל כנגד עדה שופטת וגוף השכינה על שניהם ורוח רביעי פתוח לקבל לכל הרוצה ללמד זכות יבא וילמד והצדיק נתון בין שתי הכתות להצדיק ולהרשיע.
ועוד ג' צדדין רמז לג' אבות זרוע ימין לצד ימין וזרוע שמאל לצד שמאל וגוף שהוא הת"ת עליהם והיינו ג' ווי"ן ויסע ויבא ויט כדפי'.
ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל כי ח' רומז לגבורה מלשון (בראשית לה, ה) ויהי חתת אלדים שהיא פחד.
ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל: ח' נקראת כך ע"ש שהיא דפוס לסבת' הגולם גולם רוחני וגולם גופני דמות החי"ת שהוא צורה לכל הדברים שהם בעלי חיים הטבעיים וע"כ נק' בלשון חיים.
ורמז האות הזה פי' הרשב"י ע"ה (בזהר פנחס, רנז.) במלת אחד כי החית נרמז בשמונה ספי' מהחכמה ולמטה עד היסוד. וז"ל אחד א"ח כליל ט' ספיראן דאינון א' אין כתר. ח' תמניא ספיראן מחכמה עד יסוד ד' מלכות וכו'.
ובמקומות אחרים פי' כי הבינה נקראת ח' מפני שהיא שמינית ממטה למעלה וז"ל: בינה דאיהי תמינאה מי' ספי' מתתא לעילא ע"כ.
ואפשר ליישב ולומר כי כשהבינה כוללת הח' ממטה למעלה אז תקרא חית. ואפשר חי"ת מפני שהיא השפעת החיות לכל הספי' מן החכמה שהיא מקור החיות השופעת בה. ובזה נתיישבו ונתפשרו דברי הרשב"י ע"ה.