פרדס רמונים כה ה
<< · פרדס רמונים · כה · ה · >>
פרק חמישי: פי' הקדמונים כי שתי לילית הן אחת קטנה ואחת גדולה הגדולה בת זוגו של סמאל והיא אשת זנונים והקטנה בת זוגו של אשמדאי כאשר יתבאר בשער היכלי התמורות בע"ה. ועל הלילית הזאת כלת סמאל פי' הגאונים שיש תחת ידה ת"פ חיילות בחשבון שמה ויוצאות ביום הכפורים אל המדבריות הולכת ומייללת כי היא שר היללה. ומחלת בת ישמעאל היא ג"כ פלגש סמאל. ויוצאות עם תע"ח חיילות הולכת ומשוררת בלשון הקדש שיר ושבח ובפגעם אלו עם אלו מתקוטטים ביום הכפורים שם במדבר מתגרים אלו עם אלו עד עלות קולם השמים והארץ רעשה לקולם וכל זה עושה הקב"ה כדי שלא ילמדו קטיגורא על ישראל בתפלתם. ואחרים כתבו כי הקליפה הזאת היא נקראת משולחאל והטעם כי היא משלחת מלאכי רעים הרחמן יצילנו. ומצאנו כתוב כי סמאל הרשע ולילית האולת המה כדמות זווג א' באמצעות שושבין מקבל אצילות רשע וזדון מזה ומשפיע לזה ועל סוד זה נאמר (ישעי, כז) ביום ההוא יפקוד ה' בחרבו הקשה וגו' על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים. לויתן, פי' חיבורם וזווגם של שניהם שהם כדמיון נחשים על כן כפל נחש בריח כנגד סמאל נחש עקלתון כנגד לילית. והרג את התנין אשר בים, כשם שיש לויתן טהור בים כפשוטו ונקרא תנין כן יש תנין גדול טמא בים כפשוטו. וכן למעלה על דרך הנעלם. והתנין של מעלה הוא שר סומא שהוא כדמיון שושבין אמצעי בין סמאל ולילית ושמו תניניעור והוא כמו תנין עור. ובעלי הקבלה אמרו כי אותו התנין שבים בלי עינים וכן התנין של מעלה כדמות צורה רוחניות בלי גוונים שהם העינים על כן שמו תניניעור והוא המחבר הלוויה והזווג בין סמאל ולילית אלו נברא שלם בשלימות אצילותו היה מחריב העולם ברגע אחד וכשיגיע הרצון וימעט ויחסר האצילות הבא מצד סמאל ולילית באמצעות השר הסומא בכליון גמור אז יתקיים מאמר הנביא ביום ההוא יפקוד ה' וגו' עכ"ל. ונראה כי האמת עמהם כי במקומות רבים (בתקוני זח, דף) פי' הרשב"י ע"ה כי סמאל ולילית הם נגד תפארת ומלכות והם נקראים שמים וארץ ועליהם נאמר (ישעיה נא, ו) כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה. אבל על ת"ת ומלכות נאמר ישמחו השמים ותגל הארץ וכן נאמר על ת"ת ומלכות והיה אור הלבנה כאור החמה (שם ל, כו). ועל סמאל ולילית נאמר (שם כד, כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו'. ואין ספק שכמו שיש לויתן טהור וקדוש מזיווג הת"ת והמלכות והוא היסוד כן יש בצד הטומאה כח המחבר הכחות הללו יחד והוא עור. שאם היה בעל עינים היה הזווג הטמא שלם חס ושלום והיו מחריבים העולם. אבל בקדושה הוא בעל עינים ועליו נאמר (קהלת ב, יד) החכם עיניו בראשו כדפירשנו בשער ערכי הכנויים בערך לויתן. אמנם על לויתן זה נאמר (איוב יא, כ) ועיני רשעים תכלנה. והגאונים פי' כי יש גם כן לסמאל י"ב כחות כמו שיש י"ב כחות לתפארת כדפירשנו בענין הגבולים ושמות הכחות הם אלו. וזה העתק לשונם סמאל הוא רביעי נאצל אחר שלש כחות המשחיתות שנמוחו מן העולם שהם קמטיא"ל בליא"ל עתיא"ל. וסמא"ל רביעי להם וממנו נאצלו י"ב כחות מחבלים ארורים מקטרגים על י"ב שבטי יה עליונים ותחתונים כל שר מהם רע רע. ואלה שמותם: השר הראשון בערירו"ן ונקרא כן על שם שהוא רביעי וגם מלא רע. השר השני אדמירו"ן גווניו כדם המעורב במים. השלישי צלל דמירו"ן גווניו כמראה הדם הצלול. הרביעי שיחרינו"ן גווניו כלם שחורים. החמשי שלהבירון גווניו כדמות שלהבת אש. הששי עפרירו"ן גווניו דמות העפר. השביעי עביררו"ן גווניו דמות העבים המסבבים בעולם כל מיני נזקים. השמיני נחשתירון נ"א נחשיכו"ן גווניו כעין הנחשת. התשיעי נחשירו"ן (גווניו כעין, נחשים) דמות דגים גדולים והגוונים כדמות סימני טמאים. הי"א בהמירו"ן הוא וכל מחנהו גוונים דמות בהמות או חיות, והוא שר מושל על אלף שרים חזקים בהרים וכל שר ושר מהם אלף מחנהו וזהו סוד בהמות בהררי אלף (תהלים נ, י). הי"ב נשימירו"ן הוא וכל מחנהו צורת נשים רעות ומזיקות יותר מכל הכתות המזיקים. ובעלי החכמה הזאת הבקיאים בשמוש אומרים על דרך הקבלה ומעשה ששמו גם כן חתורולרו"ן ופעמים הוא וכל מחנהו נראים כדמות החתולים הגדולים ע"כ. עד הנה מה שמצאנו בענין הספירות הטמאות והקליפות בדברי הגאונים עליהם השלום והמפרשים והזהר וקצרנו בהם הרבה לפי שאין הדברים האלה בכונתינו אלא הערה אל המעיין כדי שיצליח בביאור התורה וסודותיה ובזולת זה אין לנו בו חלק ולא ידיעה: