פירוש קדמון על ספר חסידים/יז
ספר חסידים יז
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
שורש התורה כו' ולדעת מעשה בכל דבר. ר"ל שלא ילמד התורה כדי לידע חכמת התורה בלבד אלא עיקר לימודו יהיה כדי שידע מעשה המצות ויעשה אותם שלא יהא כו' ובועט באביו כו' יש בכלל אלו כל עבירות שכיון שעובר עבירה אומרים הבריות אוי לאביו שלומדו תורה כו' נמצא בועט ומבזה אביו ורבו מכח עבירה שעושה כדאית' במהרש"א אלא לומד על מנת ללמד לשמור ולעשות דאיתא פלוגתא ב"ש וב"ה אי נוח לאדם שנברא או שלא נברא משום דאי לא נברא אינו עובר על מצות לא תעשה ומ"ד נוח לאדם שנברא כדי שיקיים מצות עשה נמנו וגמרו ר"ל מכח המנין שמצות ל"ת הן שס"ה מרובין ממ"ע שהן רמ"ח ע"כ גמרו שנוח לאדם שלא נברא אי אמרינן כל היושב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה א"כ נוח לאדם שיברא שהרי מצות הן מרובים וגם אי אמרינן הלומד לחבירו ותלמידו מקיים המצות הוי כאלו הוא עושה המצות נמי אמרינן נוח לאדם שנברא שהרי יכול ללמוד לתלמידים הרבה שמקיימין המצות. וזה שאמר הגמרא בברכות תכלית חכמה תשובה ומע"ט דאיתא בגמרא גדולה תשובה שזדונות נעשה לו כזכיות והוי המצות מרובים והעול' נברא בשביל אדם שיעשה ויקיים חכמת תורה וע"כ אמרו תכלית חכמה תשובה ומע"ט כי ע"י התשובה המצות מרובים כנ"ל ונוח לו שנברא וז"ש נמי לומד ע"מ ללמד לשמור ולעשות ור"ל מכח זה מצות מרובין כנ"ל: וזו היא לשמה ר"ל מה שמסיים הגמרא דברכות לעושים לשמה קאי אלעיל מניה שלומד ע"מ לקיים כנ"ל וזהו שמסיים נמי וכל כו' נוח לו שלא נברא שהרי כל עצמו לא אמרי' נוח לו שנברא אלא כדי שיקיים מ"ע וא"כ אי לא מקיים נוח לו שלא נברא עיין מהרש"א סוף מכות: וכל אדם כו' שהוא טורח כו' ר"ל שהוא טורח ומיגע לידע כי מצות ומכח טרחתו קונה גיהנם כיון שמטרחתו ידע המצות ואעפ"כ אינו מקיימן גדול דינו מאשר לא למד כו': כשאדם מבין כו' ר"ל כשבקש להבין התורה כדי לעשות כנ"ל וצריך לקבוע עתים לתורה כו' לקיים כו' ק"ל היאך אמרי' לעיל שהעיקר הוא המעשה וא"כ מבטלים ת"ת בשביל עשיית המצות והלא כתיב והגית בו יומם ולילה ע"כ כתב דהקביעות עתים מקיים והגית וגו' אעפ"י שאינו לומד תמיד כל היום כי אחד המרבה כו' ובלבד שיכוין לבו לשם שמים דהיינו שיבטל התורה מקצת היום כדי לקיים המצות כי טוב ללמוד מעט ביראת ה' דהיינו שיקיים המצות אעפ"י שמבטל לימוד התורה באותה שעה מהמן כו':