עשרה מאמרות מאמר חקור דין ה ז
פרק ז:
[עריכה]ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם (מלאכי ג, כא). הרי זה יעוד נפלא אשר יש בו חסד ואמת אל הכת האחרת שנמנית חמישית, והנה האפר הזה לא ידרכוהו בנעלים כי סופו להיות אדמת קדש, ובר גביל הוא בשערי דמעה שלא ננעלו, אין זאת כי אם מצות עשה לצדיקים שיהיו עוברי בעמק הבכא זה גיהנם להחיות האובדים האלה, כמו שעשה יחזקאל שהחיה את המתים, וכתיב והעבירני עליהם סביב סביב (יחזקאל לז, ב). אף צדיקים יראי שמו יתברך שזכר מלאכי בסוף נבואתו יעברו בעמק הבכא, ויספיק לכללות הכוונה בפסוק הזה לפרשו כפשוטו, שהמה בוכים שם בתפלה ותחנונים ומרוב דמעתם ודמעת החטאים בנפשותם שיתעוררו לבכות עמהם, מעין ישיתוהו לאותו העמק כעין המים מפכים שזכר יחזקאל שהם עתידים לצאת מתחת מפתן ההיכל כדתנן בשקלים ומדות. והוא טהרתו של גיהנם אשר אמרנו. ועם ההתעוררות הזה גשם נדבות יניף אלקים, ויזרוק אליהם מים טהורים מן המים העליונים התלויים במאמר ליודעי סודם, ומשם אוצרות טל של תחיית המתים, ואז גם מאלה האובדים ברכות יעטה מורה, והם ילכו מחיל אל חיל עד הגיעם אחר זמן רב להמנות עם הצדיקים, הוא החיל הנבחר אשר יראה אל אלקים בציון. ואפשר לפרש מלת "גם" שבאה לרבות מה שאמר צפניה בשם ה', עתרי בת פוצי יובילון מנחתי (צפניה ג, י). ירצה עתרי בבית תפלתי שיכבשו רחמי את כעסי, ושאר התפלה המה יובילון בת פוצי, כי יהיו אפר נבזה נפוץ להיות אחרי כן נחת רוח לפני וזה מנחתי. הרי אלה שלשה שותפין בהתעוררות הרחמים על המורדים והפושעים אחרי שימקו בעונם, והם דמעת הצדיקים מדי עברם בעמק הבכא, ודמעת העשוקים עצמם כמו שדרשו עליהם בפרק עושין פסין (עירובין י"ט.). גם ברכות יעטה מורה לרבות מה שזכרנו: