עשרה מאמרות מאמר חקור דין ה ח
ולא רחוקה היא מלת יעטה במקום הזה ממה שדרשו על פסוק ידין בגוים מלא גויות כי בזכות הקדושים מתים מחלד על קדושת שמו יתברך החקוקים בפורפירא דיליה דעלה כתיב ביום רעה בצע אמרתו הנה אז בעת רצון יעטה אותה בשביל הורידם כנחל דמעה וצדקתם עומדת לעד לפניו יתברך ללמד סניגוריא על כל הנחשלים והיא הפורפירא והכוללת כל מדותיו לבושי ההשגחה העליונה ומצדקת את דיניה דאתמר עלה וכל מלבושי אגאלתי ירצה אגאל אותם להבא כאשר גאלתים כבר כי אמנם היו תחלה מגואלים בדם הרוגי מלכות ונגאלו עם זה מן הקטיגוריא שהיתה מתוחה נגד הכלל והוצרכו גם כן להיות מגואלים בדם ההורגים ונגאלו מברית אבות שהמה ממושכנים עמהם לכך למדנו בפועל הנכבד הזה טעם השתוף וההרכבה השומר אמת לעולם. ומדברי ישעיה אלה ידענו נאמנה כי ידין גם כן את המלא גויות הוא עשו בנו הנאהב ליצחק בעל הדין בשביל היות עשו מלא גויות כטעם כי ציד בפיו לפי שעורנו שכבר זכו בו רבים על ידי המפרש למגלת איכה בדרך הסוד הכי קרא שמה קינת סתרים בפסוק ישבו לארץ ידמו יעויין שם כי הוא דרוש עמוק צריך מאד אל המקום הזה להשלמת הבאור למחיית זרעו של עמלק הנמשכת לדין זה כי בהתאסף הקומה כלה להיות ציד בפיו של עשו כמו שנתבאר שם אז יהיה עמלק נידון בשתי מחיות נוספות אחת מן הפה ואחת מן החוטם שסודו שמים והפה תחתיו כנודע לרגיל באידרא והוא המכוון בפסוק מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים הכוונה שאין מדת ארך אפים המסורה לבעל החוטם נוהגת כלל בעמלק לא מנה ולא מקצתה ושמא גרים כי עמלק ראש צרים נקרא כן על שם עמל עמק מלק עלק הן הן ד' קליפות קשות סקילה שריפה הרג וחנק על הסדר וכלן נתקיימו בבלעם כמו שדרשו בפרק חלק ובזה אנו צריכים למרי סתרי תורה שאמרו כי כשם שיש בקדושה משה מלגאו יעקב מלבר כך בלעם מלגאו עמלק מלבר ובהתחלף הבי"ת בקו"ף באלפא ביתא ידועה נמצאו שמותיהם שוים הרי בלעם שקול כמשה ובארנוהו לפיכך כתב משה פרשת בלעם והיא מגלה שמסר משה ליהושע תחלתה ויתן משה למטה בני ראובן וסופה ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה וכו' דכתיב בה ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב על חלליהם ומכאן דרשו בו ד' מיתות פורש בפסוק זה עונו ועונשו ואיידי דזוטרא פרשה זו טפלה יהושע לספרו כמו שעשה ישעיה לשני פסוקים שנבא אותם בארי אביו של הושע יעוין מאמר אם כל חי חלק ב' סימן א' ובא הרמז בשמו של עמלק לד' קליפות שזכרנו על דרך ההרכבה הבאה אלינו במאמר תחיית המתים למלת רטפש הכוללת רפואת כל פצע וחבורה ומכה טריה בד' פעולותיה הידועות במלאכת היד גם זה מפליאי לשוננו קדש קדשים וכתיב כי רגע באפו כי תחלת השרשת החצונים היא באף ועתידים להתבטל למטה אך מציאותן בקדש עומדת לעד ועמלק עתיד לימחות הוא והשרשתו משם לא ישאר ממנו זולתי רושם דק חתום וכמוס למעלה מן החוטם כמו שיתבאר בסמוך: