עיקר תוי"ט על שבת ח
משנה שבת, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) פרש"י ביצה ומחצה רביעית הלוג וכ' הר"מ כי שיעור הכלי אצבעיים על אצבעיים על רום אצבעיים וחצי וחומש אצבע וכל המדות בגודל שהוא הבוהן בלשון העברי:
(ב) (על הברטנורא) ואין שיעורו ידוע לנו אבל פירושו כדי גמיעה של אדם בינוני והוא פחות אפי' מכדי לוגמיו כ"ש מרביעיתו מ"מ (פי"ח בשם הר'מ):
(ג) (על המשנה) לשוף כו'. דרפואתו מצויה דכל משקין מרפאים לעין ונגלדים כדבק על העין. לבר ממיא דמסו ולא נגלדין. גמרא:
(ד) (על המשנה) אזן. דמתוך שהוא קשה פוגם עץ הנפה וכברה ולא עבדי אינשי הלכך לא מתחייב בשיעורא זוטא לעשות תלאי. גמרא:
(ה) (על המשנה) והמוציא קשר. איצטריך לאשמעינן אפילו כתוב על הקלף אע"ג דשיעור קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין. תוספ':
(ו) (על המשנה) עור. דמליח ועדיין לא נעשה בקמח ועפצה. גמרא:
(ז) (על המשנה) קלף. העור בשעת עבודו חולקין אותו לשנים ואותו שכלפי שער קרוי קלף וכלפי בשר הוא דוכסוסטוס שכן בלשון יון קורין לבשר סוסטוס' ודוך פירוש מקום, כמו דוך פלן, לכך קרוי דוכסוסטוס כלומר מקום בשר. תוספ':
(ח) (על המשנה) שהיא כו'. תימא למאי איצטריך לפרש דזיל קרי הפרשיות שבתפילין תמצא שזו הקטנה, ונ"ל דאצטריך מכיון דתנן בספ"ג דמנחות שד' פרשיות מעכבות זא"ז א"כ לא להוי שיעור להוצאת שבת אא"כ שיהיה בכדי לכתוב עליו כל הד' פרשיות, להכי קתני שהיא שמע ישראל מכיון שהפרשה קטנה היא ש"י יש לשער בה לבד שכן קורין על מטתו. וא"ת א"כ למה לי למתני פרשה קטנה שבתפילין עתוי"ט שמישב בדוחק. וכננס ע"ג ענק עולה לישב דבאמת מלת קטן מתפרשת בשני דרכים הא' על שם הקטנות ממש. והב' שהוא אחרון כנגד הראשון כמו עשו בנה הגדול ויעקב בנה הקטן אף שתכף אחר זה יצא. וא"כ ה"א לומר שהפרשה קטנה שבתפילין היינו והיה אם שמוע דהרי הוא חשוב למי שכתוב ועומד אצלו הג' פרשיות ראשונים והפרשה אחרונה עדיין לא נכתבה או שנמצא בו פסול נמצא דהוא מילוי החסרון. אבל על פרשה אחת לפניה מה יועיל לבדנה (שצ"ל נכתבין כסדרן. ל"ש) ולכך אשמעינן דבאמת לא כן הוא ואין זו קטנה. רק שפרשת שמע ישראל שהיא קטנה בכמותה ג"כ שיעורה חשיב וחזי לאצטרופי אם יהיה לו עוד קלף על אשר אחריה שהוא והיה אם שמוע ולכאורה מכאן סעד לסדר התפילין של רש"י ז"ל דשמע קודם לוהיה אם שמוע. דלשיטת ר"ת ז"ל א"כ ממ"נ שמע יצא לאחרונה ומאי אשמעינן. וצדקת הת"ם עליו. גם מזה לא ינוח ידו. לפי מה שמבואר בטור וב"י א"ח סימן ל"ו דאף לשיטת ר"ת צריך לכתוב שמע קודם והיה אם שמוע. ע"ש. א"כ בסדר הכתיבה סוף דבר הכל נשמע והיה אם שמוע בקול ה':
(ט) (על המשנה) נקב קטן. בגמרא של יין. ופרש"י למעוטי שמן ודבש שהיין זב דרך נקב קטן יותר משמן ודבש והכי מפורש במ"ב פ"ג דמכשירין דשמן עב מיין. וצ"ע במ"ב פ"ג דמסכת כלים דמפרש הר"ב שהשמן דק מהיין. תוי"ט:
.אין פירוש למשנה זו
.אין פירוש למשנה זו
(י) (על הברטנורא) נראה מלשונו דפצימין כעין קורות ועמודים. ולשון רש"י כשעושין פצימין ומסדרין אותם עמודים וקורות. והוא כדעת הערוך שמפרש ששם הלחי והמזוזה פצימה בלישנא דרבנן (ירמיה ל"ו) שלש דלתות תרגומו תלת פצים. והר"מ כתב פצים חצי לבינה כשיש חלל בין חצאי לבינה וימלאו אותו חלל בחרסית ואבנים דקים:
(יא) (על הברטנורא) ר"י. ור"מ ס"ל דה"ק קרא דאפילו מידי דלא חשיב לאינשי כמו לחשוף מים מגבא לא לשתכח ליה. גמרא:
(יב) (על המשנה) משם ראיה. קצת קשה דהוה ליה למימר משם זכר. ועיין מ"ז פ"ב דסוכה: