לדלג לתוכן

משנה שבת ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) המוציא -

יין - כדי מזיגת הכוס.
חלב - כדי גמיאה.
דבש - כדי ליתן על הכתית.
שמן - כדי לסוך אבר קטן.
מים - כדי לשוף את הקילורית.
ושאר כל המשקין - ברביעית.
וכל השופכין - ברביעית.
רבי שמעון אומר:
כולן - ברביעית.
לא נאמרו כל השעורין האלו - אלא למצניען.


(ב) המוציא -

חבל - כדי לעשות אוזן לקופה.
גמי - כדי לעשות תלוי לנפה, וכברה.
רבי יהודה אומר:
כדי ליטול ממנו מידת מנעל - לקטן.
נייר - כדי לכתוב עליו קשר מוכסין.
המוציא קשר מוכסין - חייב.
נייר פסול - כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.


(ג) עור - כדי לעשות קמיע.

קלף - כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין,
שהיא "שמע ישראל" (דברים ו ד).
דיו - כדי לכתוב שתי אותות.
כוחל - כדי לכחול עין אחת.
זפת, וגופרית - כדי לעשות נקב.
שעוה - כדי ליתן על פי נקב קטן.


(ד) דבק - כדי ליתן בראש השבשבת.

חרסית - כדי לעשות פי כור של צורפי זהב.
רבי יהודה אומר:
כדי לעשות פטפוט.
סובין - כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב.
סיד - כדי לסוד קטנה שבבנות.
רבי יהודה אומר:
כדי לעשות כנכול.
רבי נחמיה אומר:
כדי לעשות אנטיפי.


(ה) אדמה -

כחותם המרצופין,
דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרים:
כחותם האיגרות.
זבל, וחול דק -
כדי לזבל קלח של אכרוב,
דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרים:
כדי לזבל כרישה.
חול גס - כדי ליתן על מלוא כף סיד.
קנה - כדי לעשות קולמוס.
אם היה עבה, או מרוצץ -
כדי לבשל ביצה קלה שבביצים, טרופה, ונתונה באלפס.


(ו) עצם - כדי לעשות תורבד.

רבי יהודה אומר:
כדי לעשות חף.
זכוכית - כדי לגרוד בה ראש הכדכד.
צרור אבן - כדי לזרוק בעוף.
רבי אליעזר בן יעקב אומר:
כדי לזרוק בבהמה.


(ז) חרס -

כדי ליתן בין פצים לחברו,
דברי רבי יהודה.
רבי מאיר אומר:
כדי לחתות בו את האור.
רבי יוסי אומר:
כדי לקבל בו רביעית.
אמר רבי מאיר:
אף על פי שאין ראיה לדבר,
זכר לדבר -
"ולא ימצא במכיתתו חרש לחתות אש מיקוד" (ישעיהו ל יד).
אמר לו רבי יוסי:
משם ראיה -
"ולחשוף מים מגבא" (ישעיהו ל יד).


הדף הראשי של משנה שבת ח