משנה שבת ח רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המוציא יין כדי מזיגת הכוס חלב כדי גמיאה דבש כדי ליתן על הכתית שמן כדי לסוך אבר קטן מים כדי לשוף את הקילורית ושאר כל המשקין ברביעית וכל השופכין ברביעית רבי שמעון אומר כלן ברביעית לא נאמרו כל השעורין האלו אלא למצניען.

(ב) המוציא חבל כדי לעשות אוזן לקופה גמי כדי לעשות תלוי לנפה וכברה רבי יהודה אומר כדי ליטול ממנו מידת מנעל לקטן נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין המוציא קשר מוכסין חייב נייר פסול כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פלייטון.

(ג) עור כדי לעשות קמיע קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין שהיא שמע ישראל (דברים ו ד) דיו כדי לכתוב שתי אותות כוחל כדי לכחול עין אחת זפת וגופרית כדי לעשות נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן.

(ד) דבק כדי ליתן בראש השבשבת חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב סיד כדי לסוד קטנה שבבנות רבי יהודה אומר כדי לעשות כנכל רבי נחמיה אומר כדי לעשות אנטיפי.

(ה) אדמה כחותם המרצופין דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כחותם האיגרות זבל וחול דק כדי לזבל קלח של אכרוב דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים כדי לזבל כרישה חול גס כדי ליתן על מלוא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עבה או מרוצץ כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באלפס.

(ו) עצם כדי לעשות תורבד רבי יהודה אומר כדי לעשות חף זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכדכד צרור אבן כדי לזרוק בעוף רבי אליעזר בן יעקוב אומר כדי לזרוק בבהמה.

(ז) חרס כדי ליתן בין פצים לחברו דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר כדי לחתות בו את האור רבי יוסי אומר כדי לקבל בו רביעית אמר רבי מאיר אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ולא יימצא במכיתתו חרש לחתות אש מיקוד (ישעיהו ל יד) אמר לו רבי יוסי משם ראיה ולחשוף מים מגבא (שם).

הדף הראשי של משנה שבת ח