עין איה על שבת ו נז
<< · עין איה על שבת · ו · נז · >>
(שבת סג.): "רב נחמן בר יצחק אמר, זוכין לדברים שנאמרו בימינה של תורה".
העוסקים בהכללות הרוחניות של אור התורה, ששם מקור האורה, השמחה, הגבורה, החיים, העושר והכבוד, נשמתם ודאי מאירה מאור החיים שהם עסוקים בו, ואותן המחשבות העליונות שכל חיי העולמים משותתים עליהם, ושפע אורם שבמציאות מסבב את הברכה העליונה המתגלה בעושר כבוד וחיים על גבורי כח לב אלה. אבל העוסקים בחידודה של הלכה, שהם הפרטים המסתעפים מאור הכלליות, אף שכבר אמרנו שהם זוכין עי"ז בהיותם עוסקים לשמה לאותה התורה שנתנה בימין, כלומר שעל נפשם זורח הוא אור צפון המרומם ומאיר אותם, מאותו המאור הגנוז בפרטי הפרטים מכח החיים של הכללים העליונים, שדוקא כל הפרטים יחד משלימים אותם. ע"כ אותו השפע הרוחני הנכנס לתוך הלב ומעדנו, בא בודאי גם ע"י הצינור של הפרטים, המסתעפים בהיות הלב טהור, ושואף אל הטוהר והאמת של עסק תורה לשמה. אבל אם גם יגבר הרוח כ"כ, עד אשר יסבב בעזו גם את התוצאות המעשיות היוצאות בפועל ע"י האור הגדול של הבקשה הארוכה והאדירה, שבכללות יסוד מגמתה הכללית והעיקרית של תורה, ימינה של תורה, המריקה בפועל חיים וכבוד, וגם גדולה ועושר, כפי המדה המצטרכת לשכלל המגמה העליונה של תורה. אם השפע הצפון שבתוך הפרטים, מכח חיי הכללים העליונים, יביא את ההוגים גם לידי אותה המדה שלא רק בדרך הרגשה קלושה יחושו את הקודש העליון והנשגב שבאוצרה התוכי והכללי של תורה, שאז אף שזוכין בפנימיות נשמתם לדברים הרבה, אבל במעשה לא יתגלמו באופן כזה שיוכלו להיות נדרשים בפועל חיים רחבים של עושר וכבוד, ומרחב חיים של אורך ימים, כדי להוציא לאור רחשי לב כבירים לטובה של דורות ועולמי עד. אמנם זאת היא כחה של תורה לשמה, שהיא מגלה מעומק מצפוניה את כל כחה וגבורתה, גם ע"י עסק הפרטים היותר רחוקים, כשהלב טהור והרוח נכון, עד שזוכין גם לדברים שנאמרו בימינה של תורה, ופועלים במציאות ובמרחב החיים את כל הגדולות הגנוזות, באותם המצפונים הכלליים שאלה הפרטים המסתעפים הולכים ומתפשטים מהם._
<< · עין איה על שבת · ו · נז · >>