עין איה על שבת ו נח

<< · עין איה על שבת · ו · נח · >>

(שבת סג.): "דאמר רבה בר רב שילא, ואמרי לה א"ר יוסף ב"ח א"ר ששת, מ"ד אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד, אלא בימינה אורך ימים איכא עושר וכבוד ליכא, אלא למיימינים בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד, למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אורך ימים ליכא".

המגמות העליונות ההולכות ומושקפות בבהירותן והוד קדושתן כל מה שהאדם הוא מנשא את נשמתו יותר אל האורה הרוחנית העליונה, הן מגדילות את מהות החיים, מאדירות את החפץ לחיים, כדי להוציא אל הפועל את החפצים הנעלים והנשגבים המתפרצים בלב מכח הנשמה העליונה, המזרחת תמיד באורות עליונים על העוסק בתורה לשמה, הפונה לימינה ולעומק מגמותיה. כל מה שהרעיונות הם יותר גדולים, וצריכים יותר כח ואומץ והכשר רב של זמן להוציאם אל הפועל להצלחת העולם כולו, כן מתארך עז החיים, והחיים מושפעים באריכותם, והאמצעיים להוצאת המגמות אל הפועל, שהם העושר והכבוד, הם באים עמם. אמנם ההוצאה אל הפועל את תכליתה של כללותה של תורה, נעשית ג"כ ע"י עזרם של כל העוסקים בה, גם אם לא באו עד למרום הזיכוך של הדעה והמדות, כי בצירוף כל המרחיבים גבולה של תורה היא מתגדלת, והרוחניות העליונה מתאדרת, ועי"ז מתרוממים במעלתם העליונה היחידים הראויים לזה. ע"כ, גם המשמאילים , אם שאין התכלית בידם, אין מחשבתם קשורה אל מגמה קבועה אצילית להגשימה בחיים ובפועל באופן שרעיונם הרוחני יהיה למקור אורך ימים, אבל עושר וכבוד , כמה שהם אמצעיים אל הכללות של הוצאת הטוב הרוחני הכללי אל הפועל, ראוי להם. אבל למיימינים , ראוי המתת של רכישת האמצעיים שיוצא אל הפועל בתכונתו החמרית, וק"ו עצמות התכונה של הובלת הדברים למכונם, הדורשת עצם אריכות החיים, כדי שתהיה מטבע שלהם מספקת להיות נקבעת יפה בחותם החיים הכלליים לרוממם ולקדשם, שזהו עיקר מגמתם של המיימינים, העוסקים בתורה לשמה ומצפים לאורה, אורך ימים איכא, וכ"ש עושר וכבוד ._

<< · עין איה על שבת · ו · נח · >>