לדלג לתוכן

ספרי על דברים לד ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרי על דבריםפרק ל"ד • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ל"ד, ט':

וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חׇכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃


ויהושע בן נון מלא רוח חכמה - מפני מה? שסמך את ידיו עליו, אין לך משמע גדול מזה:

ויעשו כאשר צוה ה' את משה - ועדין לא נתן מוראו עליהם, שנאמר בעת ההיא גדל ה' את יהושע - באותה שעה נתן מוראו עליהם: