ספרא על ויקרא יא לא
| ספרא על ויקרא • פרק י"א • פסוק ל"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵ֛לֶּה הַטְּמֵאִ֥ים לָכֶ֖ם בְּכׇל־הַשָּׁ֑רֶץ כׇּל־הַנֹּגֵ֧עַ בָּהֶ֛ם בְּמֹתָ֖ם יִטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃
<< · ספרא על ויקרא · יא · לא · >>
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ז (עריכה)
[א] "הטמאים"-- לרבות עורותיהם. יכול עורות כולם? תלמוד לומר "אלה" -- אלה עורות הטמאים, עור האנקה הכח והלטאה והחומט. ר' יהודה אומר הלטאה כחולדה. ר' יוחנן בן נורי אמר שמונה שרצים יש להם עורות.
[ב] 'טמאים'-- לרבות ביצת השרץ וקליפת[1] השרץ .
- יכול אפילו שלא ריקמה? תלמוד לומר "בשרץ" -- מה שרץ משירקם אף ביצה משתרקם.
- יכול אף על פי שהיא סתומה? תלמוד לומר "הנוגע יטמא" -- את שאפשר לו ליגע - טמא.
- עד כמה תנקב? עד כשערה, שכן אפשר לו ליגע בשערה.
[ג] "הטמאים"-- מלמד שמצטרפין זה עם זה; דם בדם, בשר בבשר, דם בבשר ובשר בדם; בין במין אחד בין בשני מינים.
[ד] "כל הנוגע בהם יטמא"-- לרבות ידות הכלים.
או יכול שאני מרבה יתר משעורם? תלמוד לומר "לכם" -- כל שהוא לצרכיכם, דברי רבי עקיבא.
אמר לו ר' יוחנן בן נורי, הכתוב אומר במטמא ואתה אומר במיטמא?! אמר לו רבי עקיבא אף אני אומר "כל הנוגע בהם יטמא עד הערב" -- אין האוכל אוכלים טמאים ולא השותה משקים טמאים מטמאים טומאת ערב.
[ה] "כל הנוגע בהם" --
- יכול בחייהם? תלמוד לומר "במותם".
- אי "במותם" יכול לא בשחיטתם? תלמוד לומר "בהם"-- אף על פי שחוטין.
- הא מה אני מקיים "בהם"? במותם ולא בחייהם.
[ו] "כל הנוגע בהם" --
- יכול בכולם? תלמוד לומר (ויקרא יא, לב) "מהם".
- אי "מהם" יכול במקצתם? תלמוד לומר "בהם".
- הא כיצד? שנגע במקצתו שהוא ככולו. שיערו חכמים בכעדשה; שכן החומט תחלת ברייתו בכעדשה. ר' יוסי ברבי יהודה אומר כזנב הלטאה.
- ^ בגמ' גרסינן "קולית השרץ" - מלבי"ם