ספרא על ויקרא יא לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספרא על ויקרא · יא · לב · >>



מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרשה ו (עריכה)

[א] "וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא" -- במי הוא מדבר?    אם במיתתם -- הרי מיתתן אמור (ויקרא יא, לא), אם באבר מן המת -- הרי אבר מן המת אמור למטן (שם, לה). הא אינו מדבר אלא באבר מן החי.

  • הלא דין הוא! מה אם בהמה --שלא עשה דמה כבשרה-- אבר מן החי ממנה מטמא, שרץ --שעשה דמו כבשרו-- אינו דין שיהיה אבר מן החי ממנו מטמא?!
  • לא! אם אמרת בבהמה -- שהיא מטמאה במשא! תאמר בשרץ שאינו מטמא במשא! הואיל ואינו מטמא במשא -- לא יהא אבר מן החי ממנו מטמא!
  • תלמוד לומר "וכל אשר יפול עליו מהם במותם יטמא"-- לרבות אבר מן החי.

[ב] יכול אפילו תלוי בו כשערה?    תלמוד לומר "אשר יפול..." -- הא אינו מטמא אלא כשיפול.

[ג] יכול הבשר הפורש מן החי יטמא?    תלמוד לומר "במותם" -- מה מיתה שאין לו חליפין אף אבר מן החי שאין לו חליפין, דברי ר' יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר מה מיתה גידים ועצמות אף אבר מן החי גידים ועצמות. רבי אומר מה השרץ בשר גידים ועצמות אף אבר מן החי בשר גידים ועצמות.


[ד]

  • 'כלי עץ' -- יכול הסולם והקולב והנחותה והמנורה?    תלמוד לומר 'מכלי עץ'-- ולא כל כלי עץ.
  • או יכול שאני מרבה השולחן והטבלא והדולפקי?    תלמוד לומר 'כל כלי עץ' -- ריבה.
  • מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט.
  • תלמוד לומר 'שק'. מה שק מיוחד שהוא משמש את האדם ואת משמשי האדם -- אף אני מרבה השולחן והדולפקי שהם משמשים את האדם ואת משמשי האדם ומוציא אני את הסולם שהוא משמש את האדם ואינו משמש את משמשי האדם.


[ה]

  • 'כלי עץ' -- יכול השדה תיבה ומגדל וכוורת קש וכוורת קנים ובור ספינה אלכסנדית שיש להם שולים והם מחזיקים מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש?    תלמוד לומר 'מכלי עץ'-- ולא כל כלי עץ.
  • או יכול שאני מוציא דרוד עגלה וקסתות מלכים ועריבת העבדנים ובור ספינה קטנה והארון?    תלמוד לומר 'כל כלי עץ'-- ריבה.
  • מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט.
  • תלמוד לומר 'שק'. מה שק מיוחד שהוא מטלטל במלואו -- אף אני ארבה דרדר עגלה וקסתות מלכים וערבת העבדנים ובור ספינה קטנה והארון שהם מטלטלים במלואם, ומוציא אני השידה התיבה והמגדול וכוורת קש וכוורת קנים ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שוליים והם מחזיקים מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש שאינם מטלטלים במלואם.


[ו] רבי מאיר אומר כל שמנו חכמים בטהרה - טהור, והשאר טמא. רבי יהודה אומר כל שמנו חכמים בטומאה - טמא, והשאר טהור. אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא עריבת בעל הבית.

[ז] ר' נחמיה אומר קופות הגדולות וסאים גדולים יש להם שולים והם מחזיקים מ' בלח שהם כוריים ביבש, שאף על פי שאין מטלטלים במלואם, מטלטלים במה שנשתייר בהם.

[ח] יכבס[1] "או בגד" -- יכול אף הציפה?    תלמוד לומר 'בגד'.

  • יכול בגד גדול לבן המטמא בזב ומטמא בנגעים; מנין גדול צבוע? קטן לבן? קטן צבוע? עד שאתה מרבה שביץ של סבכא וגנגלים מנין?
  • תלמוד לומר "או בגד" -- ריבה.‏[2]

מנין לרבות את הלבדים?    תלמוד לומר "או בגד".


[ט] "עור" -- יכול אף עורות שבים יהיו טמאים?

  • ודין הוא! טימא בנגעים וטימא בשרצים. מה נגעים -- פטר בהם עורות של ים, אף שרצים -- יפטר בהם עורות של ים!
  • [י] קל וחומר! מה אם נגעים --שטמא בהם שתי וערב-- פטר בהם עורות של ים, שרצים --שלא טימא בהם שתי וערב-- אינו דין שיפטר בהם עורות של ים?!
  • לא! אם אמרת בנגעים -- שלא טימא בהם צבועים! תאמר בשרצים שטימא בהם צבועים! הואיל וטימא בהם צבועים -- יטמא בהם עורות של ים!
  • תלמוד לומר 'בגד' -- מה בגד מן הגדל בארץ אף עור מן הגדל בארץ.
  • או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא, אפילו חוט, אפילו משיחה?
  • תלמוד לומר "או עור". ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה.


[יא]

  • יכול אף עור המצה ועור האיפה שלא נעשה בהם מלאכה?    תלמוד לומר "אשר יעשה מלאכה בהם"‏[3].
  • אוציא עור המצה ועור האיפה שלא נעשה בהם מלאכה ולא אוציא עורות רצועות וסנדלים שנעשו בהם מלאכה?    תלמוד לומר 'כלי' -- יצאו רצועות סנדלים שאינם כלי.
  • או יכול שאני מוציא עורות אהלים שאינם כלים?    תלמוד לומר "אשר יעשה מלאכה בהם"-- לרבות עורות אהלים.


מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת שמיני פרק ח (עריכה)

[א] 'שק' -- אין לי אלא שק; מנין לרבות את הקלקלים ואת החבק?    תלמוד לומר "או שק".
יכול יטמא חבלים ומשיחות?    תלמוד לומר "שק"-- מה שק מיוחד -- טוו ואריג, אף אין לי אלא טוו וארוג.

[ב] והלא הוא אומר במת (במדבר לא, כ) "וכל מעשה עזים" -- יכול יטמא חבלים ומשיחות?

  • ודין הוא! טמא המת וטימא את השרץ. מה השרץ לא טמא בו אלא טוו וארוג, אף המת לא יטמא בו אלא טוו וארוג!
  • [ג] הין?! אם הקל בשרץ הקל -- נקל במת החמור?! אלא יטמא חבלים ומשיחות!
  • תלמוד לומר 'בגד..עור' 'בגד..עור' (ויקרא יא, לב) (במדבר לא, כ) לגזריה שוה. מה 'בגד ועור' אמורים בשרץ -- לא טמא בו אלא טוו וארוג, אף 'בגד ועור' אמורים במת -- לא יטמא בו אלא טוו וארוג!
ומה 'בגד ועור' האמור במת -- טמא כל מעשה עזים, אף 'בגד ועור' האמור בשרץ -- טמא כל מעשה עזים.


[ד] אין לי אלא שק העשוי מן העזים; העשוי מן החזיר ומזנבה של פרה מנין?    תלמוד לומר "שק".

אין לי אלא השרץ; המת מנין?

  • ודין הוא! ומה אם שרץ הקל -- עשה בו מעשה חזיר כמעשה עזים, אף המת החמור נעשה בו‏[4] מעשה חזיר כמעשה עזים.
  • [ה] הין?! אם ריבה טומאת הערב מרובה -- ארבה טומאת שבעה מעוטה?!
  • תלמוד לומר 'בגד ועור' 'בגד ועור' לגזירה שוה. מה 'בגד ועור' אמורים בשרץ -- עשה בו מעשה חזיר כמעשה עזים, אף 'בגד ועור' אמורים במת -- נעשה בו מעשה חזיר כמעשה עזים.


[ו] "כל כלי"-- לרבות הקלע והקמיע והתפלה.
או יכול שאני מרבה את העץ ואת העבות?    תלמוד לומר "אשר יעשה מלאכה בהם"-- לא העושה מלאכה באחרים.
[ז] או יכול שאני מרבה חפויי כלים?    תלמוד לומר "בהם"-- פרט לחפויי כלים.

[ח] "במים יובא"-- כולו כאחת.
יכול מקצתו?    תלמוד לומר (ויקרא כב, ז) "ובא השמש וטהר". מה טהרה אמורה למטן -- ביאת שמש כולו כאחת, אף כאן -- ביאת כלי כולו כאחת.


  • [ט] "וטמא עד הערב" -- יכול לכל דבר?    תלמוד לומר "וטהר".
  • אי "וטהר" יכול לכל דבר?    תלמוד לומר "וטמא עד הערב".
  • הא כיצד? טהור לחולין מבעוד יום ולתרומה משתחשך.

<< · ספרא על ויקרא · יא · לב · >>


  1. ^ נמחק עפ"פ המלבי"ם
  2. ^ מחקנו מכאן על פי פירוש המלבי"ם קטע שהופיע בנוסחת הספרא של המלבי"ם ובפירושו כתב שראוי למוחקו. והנה הקטע המדובר: מנין לעשות שאר כלים כבגדים? תלמוד לומר טמא. יכול יטמא אדם וכלי חרס? תלמוד לומר 'בגד'-- בגד הוא מטמא ואין מטמא אדם וכלי חרס. עיין במלבי"ם -- ויקיעורך
  3. ^ כאן הגהתי בציטוט הפסוק. ובדפוס המלבי"ם כתוב בטקסט הספרא "בכל מלאכת עור" אולם לא משמע שכן גרס מתוך פירושו ולכן הגהתי -- ויקיעורך
  4. ^ יש ספרים דגרסי "לא נעשה בו" בתמיהה והכל עולה לכוונה אחת -- ויקיעורך