לדלג לתוכן

ספרא על ויקרא יא יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| ספרא על ויקראפרק י"א • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י"א, י"ט:

וְאֵת֙ הַחֲסִידָ֔ה הָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְאֶת־הַדּוּכִיפַ֖ת וְאֶת־הָעֲטַלֵּֽף׃






מה תלמוד לומר "למינה..למינו...למינהו...למינה" ארבעה פעמים?

  • שיכול אלו יהיו אסורים והשאר יהיו מותרים?
  • תלמוד לומר "למינהו למינהו" -- ריבה.
  • הא כיצד? הריני למד מן המפורש --
  • [ו] מה הנשר מפורש -- אין לו זפק, ואין לו אצבע יתירה, ואין קורקבנו נקלף, ודורס ואוכל -- אף כל כיוצא בו אסור.
  • מה תורים ובני יונה מיוחדים שיש להם זפק, ואצבע יתירה, וקרקבנו נקלף, ואין דורסים ואוכלים -- אף כל כיוצא בהם מותר.