לדלג לתוכן

ספרא על ויקרא י ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | ספרא על ויקראפרק י' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא י', ג':

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃






[כד] נכנס משה אצלו והיה מפייסו. אמר לו: אהרן אחי, מסיני נאמר לי "עתיד אני לקדש את הבית הזה - באדם גדול אני מקדשו". הייתי סבור או בי או בך בית מתקדש. עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש.    כיון ששמע אהרן כך -- צדק עליו את הדין ושתק שנאמר "וידם אהרן".

[כה] ולמודים צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין.

  • אברהם צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית יח, כז) "ואנכי עפר ואפר"
  • יעקב צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית לב, יא) "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"
  • דוד צדק עליו את הדין שנאמר (תהלים לח, ו) "הִבְאישו נָמַקו חבּורֹתָי מפני אִוַּלתי".[לו] "ויאמר משה הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש" -- זה דבור נאמר בסיני למשה ולא ידעו עד שבא מעשה לידו. וכיון שבא מעשה לידו אמר לו משה "אהרן אחי לא מתו בניך אלא על קדושת שמו של הקב"ה, שנאמר (שמות כט, מג) "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי"".

כיון שידע אהרן שבניו ידועי המקום -- שתק, וקבל שכר על שתיקתו. מכאן אמרו כל המקבל עליו ושותק -- סימן יפה לו. על ידי דוד הוא אומר (תהלים לז, ז) "דום לה' והתחולל לו", ועל ידי שלמה הוא אומר (קהלת ג, ז) "עת לחשות ועת לדבר" -- עתים לכל; עתים שאדם שותק, עתים שאדם מדבר.