ספרא על ויקרא ה טז
<< | ספרא על ויקרא • פרק ה' • פסוק ט"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃
<< · ספרא על ויקרא · ה · טז · >>
[ז] "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם"-- לאותו הקדש.
מנין לרבות פחות משוה פרוטה? שיכול שאין חייבים עליו משום מעילה - לא יהיו חייבים עליו בתשלומין... תלמוד לומר " מִן הַקֹּדֶשׁ"-- לרבות פחות משוה פרוטה.
מנין שמשלם חומש ואשם[1] על התשלומין האלו? תלמוד לומר "הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם".
[ח] 'וחמישיתו יוסף עליו'-- שיהיה הוא וחומשו חמשה.
"וְנָתַן אֹתוֹ"-- פרט לחמש חטאות מתות.
"וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ומעילה בא על ידי כהן - לא יהא הכהן מועל... תלמוד לומר "וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן"-- מלמד שהכהן מועל.
[ט] "והכהן יכפר עליו [באיל האשם]" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הביא מעילתו ולא הביא אשמו - לא יצא? תלמוד לומר "באיל האשם".
הביא אשמו [עד] שלא הביא מעילתו (לא יצא)[2]?... תלמוד לומר "לאשם".
יכול כשם שאיל אשם מעכב כך יהא חומש מעכב? תלמוד לומר "באיל האשם ונסלח לו"-- איל האשם מעכב ואין החומש מעכב.
"ונסלח"-- מלמד שאין משיירין לו ליום הכפורים. יכול אף על פי שישב ולא הביא? תלמוד לומר "לו".