ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרשה ט

פרשה ט

[א] אילו אמר "מקוה מים יהיה טהור" -- יכול אפילו מלא בכתפו ועשה מקוה בתחלה יהא טהור -- תלמוד לומר "מעין"; מה מעין בידי שמים אף מקוה בידי שמים.

אי מה מעין שאין בו תפיסת ידי אדם אף מקוה שאין בו תפיסת ידי אדם, יצא המניח קנקנים בראש הגג לנגבם ונתמלאו מים... תלמוד לומר 'בור'.

אי בור יכול אפילו בור שבספינה יהיה טהור?... תלמוד לומר "מעין"-- מה מעין שעיקרו בקרקע אף מקוה שעיקרו בקרקע.

אי מה מעין מטהר בכל שהוא אף מקוה מטהר בכל שהוא! תלמוד לומר "אך מעין"-- המעין מטהר בכל שהוא והמקוה במ"ם סאה.

[ב] מנין אם טמא יטהרנו? תלמוד לומר 'מקוה ומעין יהיה טהור'.

אין לי אלא מעין את המקוה; מנין מקוה את המקוה? מקוה את הבור? בור את הבור? בור את המקוה מנין?
תלמוד לומר 'מעין יהיה טהור', 'בור יהיה טהור', 'מקוה מים יהיה טהור'.

[ג] אי מה מעין מטהר בזוחלין אף מקוה מטהר בזוחלין... תלמוד לומר "אך מעין" -- המעין מטהר בזוחלין והמקוה באשבורן^[1].

[ד] "מקוה מים"-- לא מקוה כל משקים כולם; פרט לשנפל לתוכו מי כבשים ומי צבעים ושינו את מראיו, דברי רבי מאיר. שהיה רבי מאיר אומר כל הפוסלו בשלשה לוגין פוסלין אותו בשינוי מראה. מי כבשים ומי צבעים פוסלין אותו בשלשת לוגין ופוסלין אותו בשינוי מראה.
רבי יוסי אומר כל הפוסל בשלשה לוגין אין פוסלין אותו בשינוי מראה.

[ה] "ונוגע בנבלתם יטמא" -- הלל אומר אפילו הם בתוך המים. שהייתי אומר הואיל והארץ מעלה את הטמאים מטומאתן והמקוה מעלה את הטמאים מטומאתן -- מה הארץ מצלת את הטהורים מליטמא אף המקוה יציל את הטהורים מליטמא... תלמוד לומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- אפילו הם בתוך המים.

[ו] ר' יוסי הגלילי אומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- במגע הם מטמאים ואין מטמאים במשא.

והלא דין הוא! ומה אם בהמה --שלא עשה דמה כבשרה-- מטמאה במשא, שרץ --שעשה דמו כבשרו-- אינו דין שיטמא במשא?!
תלמוד לומר "ונוגע בנבלתם יטמא" -- במגע הם מטמאים ואין מטמא במשא.

[ז] רבי עקיבא אומר "ונוגע בנבלתם יטמא"-- לרבות כלי עצם.

הלא דין הוא! מה אם העץ --שאביו טהור-- כלים הנעשים ממנו טמאים^[2], העצם --שאביו טמא-- אינו דין שיהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה?!
לא! אם אמרת בעץ -- שהוא מכשיר בבית המנוגע! תאמר בעצם שאינו מכשיר בבית המנוגע?! הואיל ואינו מכשיר בבית המנוגע -- לא יהיו כלים הנעשים ממנו מקבלים טומאה!
תלמוד לומר "והנוגע בנבלתם יטמא"-- לרבות כלי עצם.

ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר (במדבר לא, כ) "וכל מעשה עזים"-- לרבות דבר הבא מן העזים, אפילו מן הקרנים ומן הטלפים. ושאר בהמה וחיה מנין? תלמוד לומר "וכל מעשה". אם כן למה נאמר עזים? פרט לעופות.

^ קטע זו ראוי להיות בסוף משנה א' כגירסת הילקוט (המלבי"ם)
^ בס"א מקבלים טומאה -- ויקיעורך

[1] קטע זו ראוי להיות בסוף משנה א' כגירסת הילקוט (המלבי"ם)

[2] בס"א מקבלים טומאה -- ויקיעורך

[1]

[2]