לדלג לתוכן

חפץ חיים על ספרא/שמיני/פרשה ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


( א ) יצא המניח קנקנים בראש הגג וכולי:    שהתחלת הפעולה היה על ידי אדם והוה אמינא שאף אם נשברו הקנקנים ונתמלאו בבור יתחשבו המים כשאובים ויפסלו.
ת"ל בור:    ויש בו תפיסת ידי אדם מתחלה שהרי חפר את הבור.
בור שבספינה:    בספינה עושים בתוכה בור וממלאין אותה מים מתוקין לשתיה שמי הים מלוחין. יכול אם נתמלאו מים שם מאליהן יקרא עליה שם "מקוה מים" ויהיה טהור מלקבל טומאה.
ת"ל אך מעין:    ייחד המעין והבדילו מן בור מקוה מים לומר שדינו משונה ממנו וזה במה שהוא מטהר בכל שהוא דהיינו שאין צריך שיעור. ומכל מקום בעינן שדבר הנטבל בו יהא יכול לעלות בו בבת אחת ולא לחצאין.


( ב ) מנין אם טמא יטהרנו:    פירוש, אי לית ליה ארבעים סאה (שהוא טמא דלא מטהר) -- ימשיך בו מן המעין עד שיתחברו יחד ויהיה טהור.
הכי גרסינן מעין ומקוה יהיה טהור:    דהיה לו לומר "ומקוה מים טהור" אלא הכונה לומר דמקוה מים יהיה טהור אחר שלא היה טהור מתחלה שלא היה בו כשיעור ארבעים סאה, שעל ידי המשכת המים מן המעין יטהר.
אין לי אלא מעין:    שהוא מטהר את המקוה, מנין שהמקוה יטהר את המקוה דהיינו שימשיך מן המקוה השלמה לתוך החסרה עד שיתחברו יחד ויטהר.
תלמוד לומר מעין יהיה טהור ובור יהיה טהור וכולי:    פירוש שכולם יהיו טהורים זה מזה אחר שלא היו טהורים מתחלה, ד"יהיה טהור" חוזר לכל אחד ואחד מהם.


( ג ) אי מה מעין וכולי:    חוזר לדלעיל להלכה א' שהקיש מקוה למעין שיהא בידי שמים ואמר אולי נקיש גם לזה. ויותר נכון כמו שכתב הקרבן אהרן וכן הסכים הגר"א בהגהתו שהלכה זו של אות ג' צריך להיות קודם אות ב'.
בזוחלין:    פירוש מים מהלכין כגון "זוחלי עפר". אף מי מקוה יטהרו בזוחלים. תלמוד לומר "אך מעין" -- "אך" מיעוטא הוא לומר דמעין מטהר אף בזוחלין ולא מקוה.
והמקוה באשבורן:    הם המים הנקוים במקום אחד ואינם נמשכים.


( ד ) לא מקוה כל משקים:    דאין נעשין מקוה אלא ממים.
פרט לשנפל וכולי:    הוסיף עוד דין אחר דאפילו היה מקוה ממים ונפל לתוכו מי כבשים דהיינו מים שנכבשו בהם ירקות ופירות או מי צבעים ושינו את מראיו. והיינו שאפילו פחות משלשה לוגין שאין ג' לוגין לשינוי מראה.
כל הפוסלו בג' לוגין:    היינו מי כבשים ומי צבעים ומי שלקות והתמד (השנוי בפרק ז דמקואות משנה ב) ורבותא קאמר אף דפוסלו בשלשה לוגין שאובין -- אלמא דמיא מיקרי -- אפילו הכי פוסל אם היה שינוי מראה על ידן.
פוסלים אותו בשינוי מראה:    ר"ל אף בשינוי מראה.
כל הפוסלו בשלשה לוגין אין פוסלין וכולי:    דכיון שהן כמים אין פוסלין בשינוי מראה פחות משלשה לוגין והרי הן כמים ששרה בהן סימנים או שהדיח בהן סלי זיתים וענבים ונשתנו מראיהן שהן כשרים. הלכך מי צבעים פוסלים בשלשה לוגין שאובין, דמיא דציבעא מקרו, ואין פוסלין בשינוי מראה בפחות מג' לוגין. (אבל ג' לוגין לא עדיפי משלשה לוגין שאובין דעלמא). [ראב"ד].


( ה ) ונוגע בנבלתם יטמא הלל אומר אפילו הן בתוך המים:    פירוש דקרא יתירא הוא דהא אמר לעיל "כל הנוגע במותם יטמא". ולזה אמר דבא לרבות אפילו יהיה הנוגע והשרץ בתוך המקוה -- מטמא אותו. שהייתי אומר הואיל והארץ היה מעלה טמאים מטומאתם (פירוש בזריעה, כדאיתא לקמן "אשר יזרע..טהור הוא"), ומקוה גם כן מעלה האדם מטומאה לטהרה -- מה הארץ מעלה וכולי (שכל דבר המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה) -- אף מקוה כל דבר שהוא בתוכו לא יקבל טומאה וכולי.


( ז ) לרבות כלי עצם:    הנוגע בהנבילה יטמא.
ומה אם העץ שאביו טהור:    כלומר עד שלא נעשה כלי העץ טהור ואף על פי כן כשנעשה כלי מטמא. עצם מן הבהמה -- שאביו טמא (שהרי הבשר שהוא אביו של עצם מקבל טומאה) -- אינו דין שהכלים הנעשים ממנו יקבלו טומאה.
שהוא מכשיר בבית המנוגע:    פירוש כגון עץ הארז. וכיון שיש לו שייכות בענין טומאה דין הוא שיהו הכלים הנעשין ממנו מקבלין טומאה.
ר' ישמעאל אומר:    דאינו צריך, הרי הוא אומר "כל מעשה עזים תתחטאו" אפילו מן הקרנים שהוא עצמות.
פרט לעופות:    היינו לעצמות העוף, שכל הכלים הנעשים מהן טהורים לפי שלא ריבה אלא מין בהמה כעזים.