ספר יצירה ב ב
פרק א · פרק ב · פרק ג · פרק ד · פרק ה · פרק ו
<< |ספר יצירה · פרק ב · משנה ב| >>
שלש אמות אמ"ש, תולדות השמים אש, תולדות הארץ מים, תולדות אויר רוח. אש למעלה ומים למטה ורוח, חק מכריע בנתיים:
מפרשים
גר"א
עשרים כו' חקקן חצבן כו'. כמ"ש בפ"א חקקן כמין ערוגה חצבן כמין כו':
צרפן. פירוש שצירף שתי אותיות יחד כמו א' עם ב' וכן בכלם וצרפן:
שקלן. בכף זכות והוא רל"א פנים:
והמירן. בכף חובה רל"א אחור ואח"כ כללן בלשון וברא בהן את כל העולם כמ"ש בדבר ה' שמים כו':
וצר בהם את כל היצור. שבהן נברא כל דבר כמ"ש בראשית שהיא התורה נברא העולם וכן כולם בחכמה עשית כנ"ל שבה כ"ב אותיות:
ואת בל העתיד לצור. שהכל נבראו בששת ימים כמ"ש ואין כל חדש תחת כו' רק שמוציאן מהכח אל הפועל:
פרי יצחק
עשרים ושתים אותיות יסוד. עיין בפרק א' משנה ב' מ"ש שם ע"ז:
חקקן חצבן. עיין בפרק א' משנה י' מ"ש ע"ז, והרמב"ן ז"ל כתב חצבן הוא שחצב להפריד זו מזו.
צרפן שקלן והמירן. במשנה ה' בפרק זה מפרש אח"כ ואמר כיצד צרפן שקלן והמירן א' עם כולם וכו' ע"ש מ"ש שם:
וצר בהם כל היצור וכו'. ר"ל כל הנשמות שבעולם הזה והנשמות שהם עתידים להתחדש בעולם הבא כי כ"ב אותיות הם יסוד ושורש לכל הנמצאות כל אופן הבריאה נכלל בכ"ב אותיות: