ספר הרקמה/שער יג

<עמ' 76>

שער יג

בניני רב השמות החמשיים

והשמות החמשיים יבאו ג"כ על בנינים שונים, אבל הם מתי מספר יותר מהשמות הרבעים.

ובא השם מהם על פַּעְלֵלֶל בפתחות הפ"א או בסגול תחתיה ובנוח העי"ן ובשלש למ"דין על הדמיון, תחת הראשונה מהן צרי ותחת השניה סגול, כמו שֶׁמְאֵבֶר, חַרְנֶפֶר, פַּתְשֶׁגֶן. ויבא על פְּעָלָּל ופְּעַלֵּל בשלש למ"דין, הראשונה מובלעת בשניה על הדמיון ובשבא תחת הפ"א בהשתנות תנועת העי"ן, כמו צְפַרְדֵעַ צְלָפְחָד, בְּעֶשְׁתְּרָה, אֲגַרְטְלֵי (עזרא א ט), אֲחַרְחֵל, אֲחַשְׁתָּרִי. ויש שיהיה הדמיון הזה בתוספת נו"ן, כמו אֲחַשְׁתְּרָן. ויבא על פַּעְלֻלָּל בפתחות הפ"א ובנוח העי"ן ובשלש למ"דין האחת מהנה מקובצת והשניה דגושה, כמו צַלְמֻנָּע. ויש שתהיה הראשונה פתוחה, כמו "וּבַקְבַּקַּר" (דה"א ט טו). ויבא על פַּעְלְלִיל כמו כַּרְכְּמִישׁ. ויבא על פַּעַלֵּל ופַּעַלַּל בשלש למ"דין, הראשונה מהם נבלעת על הדמיון בשניה, כמו שַׁעַטְנֵז, שַׁעַשְׁגַז. ויתכן שיאמר בשתי המלות האלה שהם משער אַשְׁכְּנַז – תַּחְפְּנֵס, אלא שהתנועה נשתנת בעבור העי"ן. ויבא על אַפְעַלַּל בשלש למ"דין, הראשונה מובלעת בשניה על הדמיון, ובנוח הפ"א ופתחות העי"ן, כמו אַרְפַּכְשַׁד ויבא על פִּעְלָלָל ופִּעְלְלָל בשבר הפ"א ובשלש למ"דין, הראשונה מונעת בקמץ או בשבא מוטה אל הפתחא, כמו אַמְרָפֶל, אַרְגָּמָן, אַרְגְּוָן, אַשְׁכְּנַז, "תַּחְפְּנֵיס הַגְּבִירָה", "וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן" (עזרא ד ז), העקר באל"פין האלה ובת"ו "תַּחְפְּנֵיס" השבר על דמיון "הַנִּשְׁתְּוָן". ושמתי אל"פי אַשְׁכְּנַז ואַמְרָפֶל ואַרְגָּמָן ו"הָאֲחַשְׁתָּרִי" (דה"א ד ו) ו"אֲגַרְטְלֵי זָהָב" (עזרא א ט) ואֲחַרְחֵל ות"ו "תַּחְפְּנֵיס" שרשיות ולא אמרתי שהם נוספות, מפני שהתוספת אינה נכנסת על בנות ארבע מן השמות ובלבד בתחלה, אלא אם יהיו נוהגים על פעליהם כאשר קדם זכרנו. ואם יאמר אומר למה לא תשים הנו"ן באַרְגָּמָן ואַרְגְּוָן נוספת ונאמר בהם שהם רבעים, נאמר לו כי מפני שמצאנו דמיון אַרְגָּמָן במלה שאין בה נו"ן, ולא היה לנו מנוס מלומר במלה ההיא שהיא חמשית, כמו אַשְׁכְּנַז ותַּחְפְּנֵיס, ושמנו נו"נו לעמת הזי"ן והסמ"ך מהן, ובעבור שהיה אַרְגָּמָן לשון באַרְגְּוָן, אמרנו גם כן בנו"נו שהיא שרשיה כמו נו"ן אַרְגְּוָן, ועוד כי בעבור שהיה אַרְגָּמָן על משקל אַמְרָפֶל, שמנו נו"נו לעמת למ"ד אַמְרָפֶל. ואם יאמר אומר למה לא תשים נו"ן אֲחַשְׁתְּרָן שרשיה ותאמר במלה כי היא ששית, נאמר לו מפני שאין בדמיוני השמות דמיון ששי מבלי תוספת, כי הדמיון החמשי מעט בדבריהם בעבור כבדותו והששי כל שכן יותר כבד אצלם וקשה עליהם, ואלו היה בדמיוניהם דמיון ששי לא היינו חסרים ממנו בדבריהם במלה שאין בה אות מאותיות התוספת, ואז היו נוהגים באֲחַשְׁתְּרָן מנהגה, או היינו מוצאים על דמיונו מלה שאין בסופה נו"ן אפלו אם יהיה בתחלתה אל"ף או זולתה מאותיות התוספת, כאשר מצאנו אַשְׁכְּנַז ואַמְרָפֶל ותַּחְפְּנֵיס, ונהגנו באַרְגָּמָן ואַרְגְּוָן מנהגם בדמיון ששמנו נו"ניהם במקום הזי"ן והלמ"ד והסמ"ך. ועוד כי אלו היו משתמשים בשמות בדמיון ששי, היו משתמשים בפעלים בדמיון חמשי, כאשר אנחנו רואים אותם שהשתמשו בפעלים רבעים מפני שהשתמשו שמות חמשים, כי הפחיתו הפעל מן השם אות אחת, בעבור שהשם יותר חזק מן הפעל כי איננו צריך לו, ואין הפעל יכול לעמוד שלא יצטרך אל השם כאשר <עמ' 77> בארנוהו קודם זה. ואין רחוק בהקשה שיהיה "הָאֲחַשְׁתָּרִי" בגזרתו ממין "הָאֲחַשְׁתְּרָנִים" (אסתר ח י) כאלו הוא מיוחס אליו, ויורה גם זה עוד עם מה שהקדמנו כי נו"ן אֲחַשְׁתְּרָן נוספת. ואם יאמר למה לא תשים אל"פי אַרְגָּמָן ואַרְגְּוָן ונו"ניהם נוספות, ויהיו שלשים כאשר היתה אל"ף אֲדַרְכֹּנִים ונו"נו נוספת, ואל"ף ונו"ן אַפִּרְיוֹן ואל"ף ות"ו אֲנָחֲרַת, נאמר חייך טענת בטענה שאיננה נמנעת בדרך ההקשה ואין אומרה אומר דברים בטלים, אבל בחרנו היותם חמשיים בעבור בואם על דמיון אַשְׁכְּנַז ואַמְרָפֶל, ושהאל"ף איננה נופלת מאחד מהם במקום מהמקומות כנפול אל"ף אֲדַרְכֹּנִים מן דַּרְכְּמֹנִים (נחמיה ז סט), ואתה דע לך. ויבא על תַּפְעַלֵּל בשלש למ"דין הראשונה נבלעת בשניה על הדמיון, כמו תַּחְפַּנֵּס שם מקום. ויש שתראנה השלש למ"דין, כאשר נשקול אמרם "וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׂךְ הַיּוֹם" (יחזקאל ל יח) בפעל, ונאמר בו וּבִתְפַעְלְלֵל.