לדלג לתוכן

ספר הפליאה/רסא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה נפנה לפן אחר שהוא תצרף ו"ו בצלמנו

[עריכה]

נפנה לפן אחר שהוא תצרף ו"ו בצלמנו ונתומדכ הרי כאן ו' ומשך הו' זה אחר זה מכריעים הזרועות והשוקיים ופוסקים הלכה הכל כדברי הגוזר שהאם מייסרת הבנים כדרכיהם ואפ"ה לעולם מטה כלפי חסד זהו צרוף נ"נ שהוא קוף מלא הרומז בהוי"ה במלואו ברבוע העולה קוף מלא, ולומר לך שאינו מניח המכריעים כשעומדים בשוה להטות כלפי חוב אלא כלפי הזכות, ואם תצרף מ"מ הוא פ' מדת הדין הקשה המסכמת למלך המשפט ואינה תובעת דבר הלא תראה שבא צרוף הל' והו' סמוך לצירוף מ"מ שהוא פ' ולומר לך זה ה' קוינו לו והו' הת"ת להכריע בדין הגוזר, ואם תצרף צ' ות' הוא בגימ' צר"ר ור"ל שת"ת הוא צרר המר והכל לוקחים ממנו כחו שכן הכל צריכים לו, ואם תצרף הב' והנ' והוא בן לומר לך שכל הספירות אוהבים אותו כאב המרחם את בנו ונשאר הו' לומר לך שהו' משך הו' ואוחז המולידו בכנפו: