לדלג לתוכן

ספר הפליאה/רס

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה ראה והבן כי זה דרך האצילות

[עריכה]

ראה והבן כי זה דרך האצילות ודמות השפע הנאצל הנשפע מן הצורה הראשונה הנקרא כתר עליון אויר קדמון שכל ראשון מחשבה ראשונה ועליונה שגם היא מקבלת שפע ממי שאינה מינה כמו שאין האלף הנכתב ממין הסופר שכתבה, אבל האות הוא צורה נשפעת מכחו והוא העמידה על כחה כן הדבר בכתר עם המאציל והשאר כולם ממין ידוע נאצל זה מזה וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו. ודע כי שם הקדוש נחקק וחתום על ד' קרנותיו מהם ד' אותיות אהו"י, וזהו סוד י"ו ה"א ונלקח הפוך והוא חתום הפוך על דבר הנקרא כבד צ"ו מהי"י וצריך למנות אותיותיו שהם סוד כולל כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ששת עולה תשר"ק ועולים אלף וסימנו א"י, י' של ימים הוא רמז להוד ונשאר ממנו מ"ים ועולה מ"ן והוא מספר כ"ב אותיות והוא צ' של עץ והוא ג"כ צ' צלם שהוא בעצמו גי' עץ ר"ל ו' שורות של אלפי ביתות וכל שורה יש להם ט"ו אותיות והו' שורות עולים צ' אותיות והוא צ' של צלם והנקרא כדמות תיבה העולה ל' ר"ל בשטה אחרונה היא תבה וזח"ט עולה ל' הרי צ"ל, והמלה שאחר זו הוא תבה וזחט"י עולה מ' הרי צלם, וכלל כל המספר הכולל את הכל עולה הנפ"ש, ר"ל כל הו' שיטות עולים הנפש, ודע והבן זה מאד. וראוי שתדע זה החשבון הכולל את רל"א שערים צריך לגלגלו אל כל צד והנה מספר הטור הראשון באורך עולה כ"א ר"ל ה' טורים הם ברוחב, ובאורך הם ו' טורים, הטור הראשון באורך הוא אבגדה"ו ועולה כ"א ואינם מלות רק אותיות, והאותיות הם ו' צרפם עם כ"א והם כ"ז, ומספר הטור הב' באורך הוא מ"ח ותיבותיו ו' ואותיותיו י"ב, הרי מ"ח ו' י"ב עולה ס"ו, והנה הטור הא' שהוא כ"ז וטור הב' שהוא ס"ו עולה כסא"ו כשמש נגדי. ודע שהטור הב' אב בג גד דה הו וז והטור הג' הוא אבג בגד גדה דהו הוז וזח ועולים פ"א ואותיותיו י"ח ותיבותיו ו' והכל הוא ק"ה ועולים בגי' במזו"ן, וגם עולים הם הנה, והטור הד' הוא אבגד בגדה גדהו דהוז הוזח וזחט הרי ק"ך ועם י' אותיות מא' ועד י' הרי ק"ל ואותיותיו הם כ"ד ותיבותיו הם ו' הרי ק"ס ועולה עץ, ועולה צל"ם ועולה קי"ן ועולה נקו"ד והכל ק"ס. והטור החמישי הוא אבגדה בגדהו גדהוז דהוזח הוזחט וזחטי ועולה הר הקס"ם, ה"ר הכעס"ן, גם עולה הקדמון, העצם, המנוקד, ועולה אד"ר, גם עולה באב"ר, דר"א, ועם י"ח הנזכרים הנה נשלם בהם סוד היר"ח שהוא הר חי, והוא גם בגי' אב רב, והוא סימן. ועל דרך הזה עולה האורך, אבל דרך הב' עולה ברוחב והרוחב הוא השורה המתחלת מא' ועד ה' שעולה ל"ה, והשורה הב' מתחלת מב' ועד ו' עולה נ', והשורה הג' מתחלת מג' ועד ז' עולה ס"ה, והשורה הד' מתחלת מד' ועד ח' ועולים פ', והשורה הה' מתחלת מה' ועד ט' ועולים צ"ה, והשורה הו' מתחלת מו' ועד י' ועולה ק"י, והכל תל"ה וזהו האורך, והרוחב כ"א מ"ח פ"א קמ"ב ה"ר הכל ראש. ראה והבן שם האורך ההוא ר"ל א"א הוא ב' א"ב הוא ג' אב"ג הוא ו' אבג"ד הוא י' אבג#####ספר הפליאה - ד"ה היא ט"ו הרי ל"ה וכן כל השורות, ושם הרוחב כ"א מ"ח פ"א ק"ך קס"ה, עם העומק כ"א י"ח ל' ל"ו מ"ה ק"ה ה' ע"ו י"ד וכן כולם זהו אורך ומאלו צורות ואלפא ביתות קח סדרם. ועוד אכתוב לך סדר עד שתגיע לתכלית הענין. ועתה בני אפתח את קירות לבך ותשתחוה לאל ושים לבך לדעת ולהבין ולהתחזק ולעמוד על ביאור שאלותיך על נעשה האדם בצלמינו כדמותינו והבן כי הייתי גם אני נבוך במבוכה גדולה יבא אליהו ז"ל וא"ל באהבה ובחשק ובחיבה דברים גדולים ונוראים וא"ל, כשעלה משרע"ה להר סיני מצאו להב"ה שהיה מצרף ב' תיבות אלו ושאל משה להב"ה תחלה ואמר למה תיבת בצלמנו שש אותיות ותיבת כדמותנו ז' אותיות והשיב לו דע לך כי בצלמנו רמז בשם הוי"ה שעולה צל"ם י' פעמים ה' ה' פעמים י' ו' פעמים ה' ה' פעמים ו' שעולה צלם, ובעבור ששם הזה הוא מלך בו' קצוות ע"כ באו ו' אותיות, בתיבת כדמותנו רומז בעטרה בת זוגו של ת"ת ועל שהיא שביעית מחסד ע"כ בא התיבה בז' אותיות, ואם תחבר הו' והז' הם אחד שו' וז' הם יחוד ואמר מרע"ה לפני השם רבש"ע הודיעני כל ענין המלות האלו ומאין יצאו הדברים האלו מיד א"ל הש"י למשה הבט וראה והראה לו הציורים האלו:

בצלמנו כדמותנו – כדמותנו בצלמנו:

ונתומדכ ונמלצב – ונמלצב ונתומדכ:

שהכיטפ לקיפאטפ – פטיכהש פטאפיקל:

והנה בזה הדרך הראה לו למשה ומראה לו טיבו וענינו בצלמנו ונתומד"כ וזהו כדמותנו מהופך ר"ל ב"ו הוא ח' להרמיז אל היסוד שהוא מילה בח' כי לעולם היסוד עם העטרה, והדמות חיבור הצדי עם נ' והם ק"ם היא כ"י שיהושע נאחז ממנה וזהו קם ל"ך ור"ל היסוד לעולם אוהב להיות קרוב עם כ"י כי השושבין משים שלום. ל"ת הוא ת"ל ור"ל העטרה עתידה לעשות את הלילות ת"ל עולם לא תבנה עוד, שקל ישראל השק"ל יביא החרב עליהם הוא ששקל עולה ת"ל, ואם תצרף מ"ו היא בד"ם והוא ת"ת ישראל והוא יתהפך עליהם לדם זה שנאמר לדבר ולדם שהדבר הוא יסוד ודם הוא הת"ת. ואם תצרף נ"ד הוא ד"ן היא הבינה שכל מה שהד"ו פועלים בחיצונים הוא מכח הבינה וז"ש ואח"כ דן אנכי. ואם תצרף ו"ך הוא כ"ו ור"ל אחר הנקמה ישוב השם לרחמים ולנהוג עם עמו ישראל ברחמים שכן כ"ו הוא יהו"ה שם העצם המורה רחמים: