ספר הפליאה/סד
ד"ה אמר לו והלא עד אחד נאמן באיסורין
[עריכה]א"ל והלא עד א' נאמן באיסורין עד א' נאמן בבדיקת חמץ. עד א' נאמן בקדושין, א"ל השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך, א"ל ואיך איני שומע א"ל ואיסורין מאי ניהו תורה שבע"פ א"כ יש בידו לאסור ולהתיר כגון חתיכת חלב ושומן. חמץ מאן מבער עד א' אבע"א נצח ואבע"א יסוד, קדושין מה הוא אשה והשושבין הוא יסוד ולכן נאמן להעיד מקודשת והיא מקודשת, וקרוב הדבר הואיל ומחייב שבועה הוא שבועה מן התורה הואיל ויש בידו, וכן הקדושין מחוייבים מן התורה הואיל ועד שושבין א"כ יש בידו להעיד. ואתה יודע בני שיש ע"ז שחייב מיתה ויש ע"ז שאינה חייב מיתה ולכן ע"ז אחר עדיות ולומר לך אע"פ שהעד יש ממש בדבריו אפ"ה בע"ז אין ממש בדבריו דאבע"א מלקות ואבע"א מיתה הכל מלמעלה ואין ביד העד, א"ל ר' האיך יש ע"ז שאינה במיתה, א"ל המתפלל לכוכב צדק בתפלת כוכב מאדים או העובד כוכב שבתי בעבודת כוכב מאדים אינו חייב מיתה, והנה נשלם הענין השופט וכל הצריך לו, ואז אמר מסכת אבות א"ל ומה צריך לאבות לומר לך אע"פ שהמשפט לאלהים הוא. המסורת והקבלות נתנו לחכם לפיכך ראוי לכבד החכם ולהושיבו במעלה גדולה אחר שהגיע הוראה אליו שהוא בדורו כמו היותר גדולים בדורם וכן ארז"ל שמשון בדורו [כאהרן בדורו, יפתח בדורו] כשמואל בדורו. וכענין זה אינם רשאי בני אדם לומר מדוע נקבל משופט פלוני או תקנת חכם פלוני שהמשפט לאלהים הוא כי הכל משופט א' קבלוהו איש מפי איש עד בא אליהו ז"ל. ועוד הביא מסכת אבות לומר לך מוסר החכמים גם המדות הטובות שבהם ואין אדם אחר צריך לחזור אחר מדתם כמו הדיינין ולומדי תורה כי עם הארץ כשלא יהיה בעל מדות ובעל מוסר לא יבא נזק להמון אלא להם לבדם. שמאבדין נפשם בחסרון המדות והמוסר. אבל השופט והלמדן וחכם בחכמה האמיתית אם לא יהיו בעלי מוסר ובעלי מדות טובות וצנועים שלא יענו עזות ושלא יהיו חסירים בכל חכמות שבמסכת אבות יזיקו לעצמן וגם להמון כי המון מהם נושאים ק"ו אם להרע אם להטיב, וזה עקר השופט והחכם שלא לרדוף אחר הנאות העולם ואחרי הנאות העושר ועל הכל שלא לרדוף אחר המעלה. ואחר מסכת אבות שהוא המוסר והסדר אם לא לקחו מוסר וסדר והזיקו עצמן והמון מה יעשו יתענו וישובו בתשובה. כי התענית והתשובה במקום קרבן, וזהו שאמר הוריות אחר האבות שאם הורו ב"ד שלא כדין מביאים קרבן, והוריות חתימת הנזיקין שמצד המסכת של נזיקין יבאו ח"ו החכמים והדיינים לכלל טעות ויצטרכו להביא קרבן, וכל המסכתות האלו תלויין בכ"י זולת האבות שהם רפואתם ובעבור שכ"י פעמים עם הכלל והיא ז', ופעמים לעצמה והיא ח', הלא תראה שנקראת שמיני עצרת לכן חלקם לח' מסכתות שמתיחסים כולם אליה: