ספר הפליאה/סה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ד"ה סדר קדשים התחיל בזבחים[עריכה]

סדר קדשים התחיל בזבחים הם הקרבנות בעבור שהקרבנות גם הם מורים גלגול והם עדות הבריאה ואחר שכן הוא שנטהר הנפש ההוא בקרבן קב"ה מקבלו כמנחה זהו מנחה לה' ולכן מנחות אחר זבחים. א"ל ולמה חולין אחר מנחות לומר לך כשם שהנפש נטהרת ע"י זביחת הקרבן והולכת המנחה לה' כן זביחה מבלי קרבן צריכה להיוה בטהרה ובקדושה ובלי צער ולא תצערהו כעין הקרבן שמקבלת הבהמה ד' מיתות ב"ד סקילה שמשליכה לארץ בחזקה, הריגה הוא הזביחה. חנק שדוחק הסכין מעט כדי לחנקה, שריפה שנשרפה במזבח, אך החולין אינן בזו הדין כי הקרבן קיבל כל הדין שבעולם אך החולין עדיין יש להם דין והקב"ה אמר שהמיתה בלא צער ואם לאו נפש תחת נפש ולכן חולין אחר מנחות, ולמה בכורות אחר חולין לומר לך שני בכורות הם חכמת אלהים וחכמת שלמה. ואומרת חכמת שלמה שהוא הבכור ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה ואז תחשב כא' מן הבכורות הניתן לכהן ואם לאו אמסרך ביד מלאך א' ושמו דומה, ודע מה יעשה לך כי דרכו לעשות צער וחליפין וזהו חליפין איתנהו בפחות משוה פרוטה, ובדין חליפין אגלה בע"ה ולכן אחר החולין בכורות. ואחר בכורות ערכין כי הנפש שמאבד הטבח מלעלות לבכו"ר אין לה ערך ודמיון, ולכן אין ערך ודמיון בדין הקשה שיבוא לה והערכים ערך הגוף ולא הנפש ולכן אומר הבכר שהיא כ"י אינו דומה ערך הגוף לערך הנפש. ותזהר להחשיבה כי חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ואם לאו תנתן תמורה. ולכן תמורה אחר ערכין. ואחר תמורה כריתות לומר לך מי יודע אחר שניתן תמורה אם לא נכרת זמן הרבה ממנו כי מעל בנפש ההיא ולכן מעילה אחר כריתות. ואחר מעילה תמיד לומר לך תמיד תזהר כדי שיזהר הקב"ה מלהזיקך: