ספר המקבים א א
ספר המקבים א · א · >>
- ויהי אחרי הַכּוׂת אלכסנדר בן פילפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים [את חיל פרס] ויך את דריָוֶש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יון:
- ויערוך מלחמות רבות וילכוד מבצרים וישחט מלכי ארץ:
- ויבוא עד קצוֹת-הארץ וייקח שְלל-גויים רבים ותשקוט הארץ לפניו וירם ויגבה לבו:
- ויאסוף חיל כבד מאוד וימלוך על ארצות גוים ורוזנים ויהיו לו למס:
- ויהיה אחר הדברים האלה ויפול למשכב וידע כי ימות:
- ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו אִתו מנעוריו ויחלק להם את מלכותו בעודנו חי:
- וימלוך אלכסנדר שתים-עשרה שנה וימות:
- וישלטו עבדיו איש במקומו:
- וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו ובניהם אחריהם שנים רבות וירבו רעות בארץ:
- ויצא מהם שורש רשע אנטיוכוס אפיפנס בן אנטיוכוס המלך אשר היה בן תערובות ברומי וימלוך בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות היוונים:
- בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל וידיחו רבים לאמור נֵלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות:
- וייטב הדבר בעיניהם:
- ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים:
- ויבנו גִמְנַסְיוֹן בירושלים כמשפטי הגויים:
- ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע:
- ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:
- ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני גדול:
- ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:
- וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:
- וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:
- ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:
- ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:
- וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:
- ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:
- ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:
- ויאנחו ראשים וזקנים
בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה: - וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:
- והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:
- מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המוּסים לערי יהודה ויבוא ירושלימה בחיל כבד:
- וידבר אליהם דברי שלום במרמה ויאמינו לו ויפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל:
- ויקח את שְלַל־העיר וישׂרפֻהָּ באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב:
- ויִשְבּוּ את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו:
- ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצוּרים ותהי להם למצוּדה:
- וישכון שם גוי חוטא אנשי אוֶן ויתבצרו בה:
- ויצברו נשק ואוכל ובאָסְפּם שלל-ירושלים שמו שם ויהי למוקש גדול:
- ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד:
- וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש:
- וינוסו יושבי ירושלים בגללם ותהי מושב זרים
ותהי נָכריה לזרעה ובניה עזבוּהָ: - בית המקדש הוּשם כמדבר חגיה נהפכו לאבל
שבתותיה לכלימה כבודה לבוז: - כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל:
- ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד:
- ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך:
- ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת:
- וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ:
- ולמנוע עולות וזבח ונסך מן-המקדש ולחלל שבתות וחגים:
- ולטמא מקדש וקדושים:
- לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות:
- ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול:
- לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים:
- ואשר לא יעשה כדבר המלך ימֹת:
- ככול הדברים האלה כתב למלכותו ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר:
- ויתחברו אליהם רבים מן העם כל עוזב את התורה ויעשו רעות בארץ:
- וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם:
- ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות:
- ובפתחי הבתים וברחובות זבחו:
- וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם:
- ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה דת המלך להמיתו:
- בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים:
- ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח:
- ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה:
- ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם [המיתו]:
- ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא:
- ויבחרו למות לבלתי הטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו:
- ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד:
ספר המקבים א · א · >>