ספר המקבים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ספר המקבים א · א · >>


  1.  ויהי אחרי הַכּוׂת אלכסנדר בן פילפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים [את חיל פרס] ויך את דריָוֶש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יון:
  2. ויערוך מלחמות רבות וילכוד מבצרים וישחט מלכי ארץ:
  3. ויבוא עד קצוֹת-הארץ וייקח שְלל-גויים רבים ותשקוט הארץ לפניו וירם ויגבה לבו:
  4. ויאסוף חיל כבד מאוד וימלוך על ארצות גוים ורוזנים ויהיו לו למס:
  5. ויהיה אחר הדברים האלה ויפול למשכב וידע כי ימות:
  6. ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו אתו מנעוריו ויחלק להם את מלכותו בעודנו חי:
  7. וימלוך אלכסנדר שתים-עשרה שנה וימות:
  8. וישלטו עבדיו איש במקומו:
  9. וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו ובניהם אחריהם שנים רבות וירבו רעות בארץ:


  10.  ויצא מהם שורש רשע אנטיוכוס אפיפנס בן אנטיוכוס המלך אשר היה בן תערובות ברומי וימלוך בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות היוונים:
  11. בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל וידיחו רבים לאמור נֵלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות:
  12. וייטב הדבר בעיניהם:
  13. ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים:
  14. ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים:
  15. ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע:

  16.  ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:
  17. ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני גדול:
  18. ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:
  19. וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:
  20. וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:
  21. ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:
  22. ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:
  23. וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:
  24. ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:
  25. ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:

  26.     ויאנחו ראשים וזקנים
    בתולות ובחורים אומללו  ויופי נשים שונה:
  27. וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:
  28. והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:

  29.  מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המוּסים לערי יהודה ויבוא ירושלימה בחיל כבד:
  30. וידבר אליהם דברי שלום במרמה ויאמינו לו ויפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל:
  31. ויקח את שלל העיר וישרפהּ באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב:
  32. וישבו את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו:
  33. ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים ותהי להם למצודה:
  34. וישכון שם גוי חוטא אנשי אוֶן ויתבצרו בה:
  35. ויצברו נשק ואוכל ובאׇספם שלל-ירושלים שמו שם ויהי למוקש גדול:
  36. ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד:
  37. וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש:
  38. וינוסו יושבי ירושלים בגללם ותהי מושב זרים
    ותהי נכריה לזרעה ובניה עזבוה:
  39. בית המקדש הוּשם כמדבר חגיה נהפכו לאבל
    שבתותיה לכלימה כבודה לבוז:
  40. כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל:
  41.  ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד:
  42. ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך:
  43. ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת:
  44. וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ:
  45. ולמנוע עולות וזבח ונסך מן-המקדש ולחלל שבתות וחגים:
  46. ולטמא מקדש וקדושים:
  47. לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות:
  48. ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול:
  49. לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים:
  50. ואשר לא יעשה כדבר המלך ימֹת:
  51. ככול הדברים האלה כתב למלכותו ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר:
  52. ויתחברו אליהם רבים מן העם כל עוזב את התורה ויעשו רעות בארץ:
  53. וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם:
  54.  ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות:
  55. ובפתחי הבתים וברחובות זבחו:
  56. וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם:
  57. ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה דת המלך להמיתו:
  58. בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים:
  59. ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח:
  60. ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה:
  61. ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם [המיתו]:
  62. ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא:
  63. ויבחרו למות לבלתי הטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו:
  64. ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד:

ספר המקבים א · א · >>