סמ"ג עשה רכה
מצות עשה לאכול הפסח בליל חמישה עשר כמצותו, שנאמר בפרשת בא "ואכלו הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו" (שמות יב, ח).
ותניא בסוף מסכת פסחים (דף קכ:) ובברכות (דף ט.) רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן "בלילה הזה" ונאמר להלן "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה"; מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות. רבי עקיבא אומר: הרי הוא אומר "בחפזון", עד שעת חפזון שזהו עד הבוקר, שנאמר "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר".
פוסק רבינו יצחק (תוספות מגילה כא.) כרבי אלעזר בן עזריה, שהרי בפרק ערבי פסחים (דף קכ:) ובמסכת ברכות (דף ט.) ובזבחים (דף נז:) סתם לן תנא כרבי אלעזר בן עזריה. וצריך להזהר אמצה משום דאמר רבא בערבי פסחים [דף ק״כ וכל הסוגיא לעיל בסי׳ מ׳]: אכל מצה אחר חצות, לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. ואף על גב דבפרק הקורא המגילה למפרע (דף כא.) סתם לן תנא כרבי עקיבא, בטל אותה סתמא יחידית מפני כל אלה הסתמות. [כך משמע בפסחים ד״ע]
מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע. לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר, אוכל מהן תחילה ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו. ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו.