סמ"ג לאו רפט
שלא יעלים עיניו מן הצדקה. וכל המעלים עיניו מן הצדקה עובר בלא תעשה, שנאמר "ולא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון".
ותניא בספרי [פרשה ראה] יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן. פירוש על אימוץ הלב, מוזהר אדם כשלבו נוטה לרחם שלא יסוב את לבבו ולא יאמץ להסב הרחמנות מלבו. ויש לך אדם שפושט ידו וחוזר וקופצה, על זה נאמר "לא תקפוץ". והנותן צדקה בעין רעה עובר משום "אל ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך".
וענין הצדקה מפורשת בסמ"ע [מ"ע קס"ב].