לדלג לתוכן

משנה עדויות ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף משנה עדיות ו)


עדויות פרק ו', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר נזיקיןמסכת עדויותפרק שישי ("רבי יהודה")>>

פרקי מסכת עדויות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה אמשנה במשנה ג • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים, שממאנים את הקטנות, ושמשיאין את האשה על פי עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש, ועל היין בן ארבעים יום שנתנסך על גב המזבח, ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות.

העיד רבי יהושע ורבי נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי, על אבר מן המת שהוא טמא, שרבי אליעזר אומר, לא אמרו אלא על אבר מן החי.

אמרו לו, והלא קל וחומר.

ומה [ מן ] החי שהוא טהור, אבר הפורש ממנו טמא. המת שהוא טמא, אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא.

אמר להם, לא אמרו אלא על אבר מן החי.

דבר אחר, מרובה טומאת החיים מטומאת המתים, שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים, ועל גביו מדף לטמא אוכלים ומשקין, מה שאין המת מטמא.

כזית בשר הפורש מאבר מן החי, רבי אליעזר מטמא, ורבי יהושע ורבי נחוניא מטהרים.

עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, רבי נחוניא מטמא, ורבי אליעזר ורבי יהושע מטהרין.

אמרו לו לרבי אליעזר, מה ראית לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי.

אמר להם, מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת כזית בשר הפורש ממנו טמא, אף אבר מן החי כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא.

אמרו לו, לא.

[ אם ] טמאת כזית בשר הפורש מן המת שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו, תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי שכן טהרת עצם כשעורה הפורש הימנו.

אמרו לו לרבי נחוניא, מה ראית לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי.

אמר להם, מצינו אבר מן החי כמת שלם. מה המת עצם [ כשעורה ] הפורש ממנו טמא, אף אבר מן החי עצם כשעורה הפורש ממנו יהיה טמא.

אמרו לו, לא, אם טמאת עצם כשעורה הפורש מן המת שכן טמאת כזית בשר הפורש ממנו, תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי שכן טהרת כזית בשר הפורש ממנו.

אמרו לו לרבי אליעזר, מה ראית לחלוק מדותיך, או טמא בשניהם או טהר בשניהם.

אמר להם, מרובה טומאת הבשר מטומאת העצמות, שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים, מה שאין כן בעצמות.

דבר אחר, אבר שיש עליו בשר כראוי, מטמא במגע ובמשא ובאהל.

חסר הבשר, טמא.

חסר העצם, טהור.

אמרו לו לרבי נחוניא, מה ראית לחלוק מדותיך, או טמא בשניהם או טהר בשניהם.

אמר להם, מרובה טומאת העצמות מטומאת הבשר.

שהבשר הפורש מן החי טהור, ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו, טמא.

דבר אחר, כזית בשר מטמא במגע ובמשא ובאהל, ורוב עצמות מטמאים במגע ובמשא ובאהל.

חסר הבשר, טהור.

חסר רוב עצמות, אף על פי שטהור מלטמא באהל, מטמא במגע ובמשא.

דבר אחר, כל בשר המת, שהוא פחות מכזית, טהור.

רוב בנינו ורוב מנינו של מת, אף על פי שאין בהם רובע, טמאין.

אמרו לו לרבי יהושע, מה ראית לטהר בשניהם.

אמר להם, לא.

אם אמרתם במת שיש בו רוב ורובע ורקב, תאמרו בחי שאין בו רוב ורובע ורקב.

(א)

רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הֵעִיד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים:

שֶׁמְּמָאֲנִים אֶת הַקְּטַנּוֹת,
וְשֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד,
וְשֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם עַל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ,
וְעַל הַיַּיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנִּתְנַסֵּךְ עַל גַּב הַמִּזְבַּחַ,
וְעַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, שֶׁקָּרֵב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת:
(ב)

הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן אֱלִינָתָן אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי,

עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, שֶׁהוּא טָמֵא;
שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי.
אָמְרוּ לוֹ:
וַהֲלֹא קַל וָחֹמֶר!
וּמַה מִן הַחַי, שֶׁהוּא טָהוֹר, אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו טָמֵא,
הַמֵּת, שֶׁהוּא טָמֵא, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיֶה אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא?
אָמַר לָהֶם:
לֹא אָמְרוּ אֶלָּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי.
דָּבָר אַחֵר:
מְרֻבָּה טֻמְאַת הַחַיִּים מִטֻּמְאַת הַמֵּתִים,
שֶׁהַחַי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִתַּחְתָּיו לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים,
וְעַל גַּבָּיו מַדָּף, לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין,
מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא:
(ג)

כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי,

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא,
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי נְחוּנְיָא מְטַהֲרִים.
עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי,
רַבִּי נְחוּנְיָא מְטַמֵא,
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַהֲרִין.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מָה רָאִיתָה לְטַמֵּא כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי?
אָמַר לָהֶם:
מָצִינוּ אֵבֶר מִן הַחַי כְּמֵת שָׁלֵם;
מָה הַמֵּת,
כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא,
אַף אֵבֶר מִן הַחַי,
כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו יִהְיֶה טָמֵא.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא;
אִם טִמֵּאתָ כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמֵּת,
שֶׁכֵּן טִמֵּאתָ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ;
תְּטַמֵּא כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי,
שֶׁכֵּן טִהַרְתָּ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ הֵימֶנּוּ?
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי נְחוּנְיָא:
מָה רָאִיתָ לְטַמֵּא עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי?
אָמַר לָהֶם:
מָצִינוּ אֵבֶר מִן הַחַי כְּמֵת שָׁלֵם;
מָה הַמֵּת,
עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ טָמֵא,
אַף אֵבֶר מִן הַחַי,
עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה טָמֵא.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא;
אִם טִמֵּאתָ עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מִן הַמֵּת,
שֶׁכֵּן טִמֵּאתָ כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ;
תְּטַמֵא עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה הַפּוֹרֵשׁ מֵאֵבֶר מִן הַחַי,
שֶׁכֵּן טִהַרְתָּ כְּזַיִת בָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ?
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מָה רָאִיתָ לַחֲלֹק מִדּוֹתֶיךָ?
אוֹ טַמֵּא בִּשְׁנֵיהֶם, אוֹ טַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם.
אָמַר לָהֶם:
מְרֻבָּה טֻמְאַת הַבָּשָׂר מִטֻּמְאַת הָעֲצָמוֹת,
שֶׁהַבָּשָׂר נוֹהֵג בִּנְבֵלוֹת וּבִשְׁרָצִים,
מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעֲצָמוֹת.
דָּבָר אַחֵר:
אֵבֶר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי,
מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל;
חָסֵר הַבָּשָׂר, טָמֵא;
חָסֵר הָעֶצֶם, טָהוֹר.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי נְחוּנְיָא:
מָה רָאִיתָ לַחֲלֹק מִדּוֹתֶיךָ?
אוֹ טַמֵּא בִּשְׁנֵיהֶם, אוֹ טַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם.
אָמַר לָהֶם:
מְרֻבָּה טֻמְאַת הָעֲצָמוֹת מִטֻּמְאַת הַבָּשָׂר;
שֶׁהַבָּשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי, טָהוֹר,
וְאֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְהוּא כְּבִרְיָתוֹ, טָמֵא.
דָּבָר אַחֵר:
כְּזַיִת בָּשָׂר מְטַמֵּא בְּמַגָּע ובְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל,
וְרֹב עֲצָמוֹת מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבְאֹהֶל.
חָסֵר הַבָּשָׂר, טָהוֹר;
חָסֵר רֹב עֲצָמוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁטָּהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּאֹהֶל,
מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.
דָּבָר אַחֵר:
כָּל בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת,
טָהוֹר;
רֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ שֶׁל מֵת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רֹבַע,
טְמֵאִין.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
מָה רָאִיתָ לְטַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם?
אָמַר לָהֶם:
לֹא;
אִם אֲמַרְתֶּם בְּמֵת,
שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב,
תֹּאמְרוּ בְּחַי,
שֶׁאֵין בּוֹ רֹב וְרֹבַע וְרָקָב?:


נוסח הרמב"ם

(א) רבי יהודה בן בבא, העיד חמישה דברים.

שממאנין את הקטנות.
ושמשיאין את האשה - על פי עד אחד.
ושנסקל תרנגול בירושלים - על שהרג את הנפש.
ועל היין בן ארבעים יום - שנתנסך על גבי המזבח.
ועל תמיד של שחר - שקרב בארבע שעות.


(ב) העיד רבי יהושע, ורבי נחוניה בן אלנתן איש כפר הבבלי,

על אבר מן המת - שהוא טמא,
שרבי אליעזר אומר: לא אמרו - אלא אבר מן החי.
אמרו לו: והלא קל וחומר הוא -
ומה אם החי שהוא טהור - אבר הפורש ממנו טמא,
המת שהוא טמא - אינו דין שיהא אבר הפורש ממנו טמא.
אמר להם: לא אמרו - אלא על אבר מן החי.
דבר אחר -
מרובה טומאת החיים - מטומאת המתים,
שהחי -
עושה משכב ומושב מתחתיו - לטמא אדם, ולטמא בגדים,
ועל גביו מדף - לטמא אוכלים ומשקין,
מה שאין המת מטמא.


(ג) כזית בשר, הפורש מאבר מן החי -

רבי אליעזר - מטמא.
ורבי יהושע, ורבי נחוניה - מטהרין.
עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי -
רבי נחוניה - מטמא.
ורבי אליעזר, ורבי יהושע - מטהרין.
אמרו לו לרבי אליעזר:
מה ראית לטמא - כזית בשר, הפורש מאבר מן החי?
אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
מה המת, כזית בשר הפורש ממנו - טמא,
אף אבר מן החי, כזית בשר הפורש ממנו - יהא טמא.
אמרו לו: לא,
אם טימאת כזית בשר הפורש מן המת, שכן טימאת עצם כשעורה הפורש ממנו,
תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת עצם כשעורה הפורש ממנו?
אמרו לו לרבי נחוניה:
מה ראית לטמא - עצם כשעורה, הפורש מאבר מן החי?
אמר להם: מצינו שאבר מן החי - כמת שלם,
מה המת, עצם כשעורה הפורש הימנו - טמא,
אף אבר מן החי, עצם כשעורה הפורש ממנו - יהא טמא.
אמרו לו: לא,
אם טימאת עצם כשעורה הפורש מן המת, שכן טימאת כזית בשר הפורש ממנו,
תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי, שכן טיהרת כזית בשר הפורש ממנו?
אמרו לו לרבי אליעזר:
מה ראית לחלוק את מידתך,
או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
אמר להם: מרובה טומאת הבשר - מטומאת העצמות,
שהבשר נוהג בנבילות ובשרצים - מה שאין כן בעצמות.
דבר אחר -
אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
חסר הבשר - טמא,
חסר העצם - טהור.
אמרו לו לרבי נחוניה:
מה ראית לחלוק את מידתך,
או טמא בשניהם - או טהר בשניהם.
אמר להם: מרובה טומאת העצמות - מטומאת הבשר,
שהבשר הפורש מן החי - טהור,
ואבר הפורש ממנו, והוא כברייתו - טמא.
דבר אחר -
כזית בשר - מטמא במגע, ובמשא, ובאוהל,
רובע עצמות - מטמאין במגע, ובמשא, ובאוהל,
חסר הבשר - טהור,
חסר רובע עצמות -
אף על פי שטהר מלטמא באוהל - מטמא במגע, ובמשא.
דבר אחר -
כל בשר המת, שהוא פחות מכזית - טהור,
רוב בניינו, ורוב מניינו של מת -
אף על פי שאין בו רובע - טמאים.
אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם?
אמר להם: לא,
אם אמרתם במת - שיש בו רוב, ורובע, ורקב,
תאמרו בחי - שאין בו רוב, ורובע, ורקב.