מצודות על ירמיהו טז ד
<< | מצודות על ירמיהו • פרק ט"ז • פסוק ד' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מְמוֹתֵ֨י תַחֲלֻאִ֜ים יָמֻ֗תוּ לֹ֤א יִסָּֽפְדוּ֙ וְלֹ֣א יִקָּבֵ֔רוּ לְדֹ֛מֶן עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָ֖ה יִהְי֑וּ וּבַחֶ֤רֶב וּבָֽרָעָב֙ יִכְל֔וּ וְהָיְתָ֤ה נִבְלָתָם֙ לְמַאֲכָ֔ל לְע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֥ת הָאָֽרֶץ׃
מצודת ציון
"תחלואים" - מלשון חולי
"לדומן" - לזבל
מצודת דוד
"ולבהמת הארץ" - ר"ל לחית הארץ כי חיה בכלל בהמה
"ולא יקברו" - כי ירבו מאד ולא יספיקו לקברם ויהיו מושלכים על פני האדמה כזבל
"למאכל וגו'" - הואיל ולא יקברו
"לא יספדו" - כי יהיו טרודים בצרתם
"ממותי תחלואים" - ממיתת תחלואי רעב ימותו כמ"ש ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב (לעיל יד)