מצודות על ירמיהו טז ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מצודת דוד

(ירמיהו טז ה): "כי אספתי" - ר"ל זה להם לאות אשר כליתי מהם את שלומי ולא אעשה עמהם חסד ולא ארחם עליהם.

"בית מרזח" - לבית אבל לנחמו.

"ואל תנוד" - דרך המנחמים לנודד בראש.

"כי כה..." - ר"ל כי כן אמר לי ה' וגו' למען היות לאות.

מצודת ציון

"בית מרזח" - בית אבל, וכן (עמוס ו ז): "סר מרזח סרוחים".

"תנוד" - מלשון נדידה.

"להם" - עליהם.

"אספתי" - ענין כליון, כמו (ירמיהו ח): "אסף אסיפם".